טיפול בחרדות

מה הטיפול הכי טוב לחרדות? האם כדאי לטפל ע"י נבירה בנבכי הנפש כדי לדעת מה גרם למצב? או שכדאי לטפל בבעיה הקיימת וכיצד להתמודד איתה בלי לדעת מה גרם לחרדות? כמו כן מה ההבדל בין מטפל פסיכולוג למטפל פסיכוטרפויט?

שלום גלית, השאלה ששאלת כללית מידי. תלוי עד כמה החרדות מפריעות למהלך השגרתי של החיים, מהי תכיפות התקפי החרדה, ומה עצמתם. יש המטפלים בהן באמצעות טיפול תרופתי ובנוסף טיפול פסיכולוגי. קיימים טיפולים פסיכולוגיים קוגניטיבים קצרי טווח, בהם לא נוברים בעבר אלא מנסים לטפל בבעית החרדה כמות שהיא. יש אנשים המסתפקים בטיפול תרופתי ואחרי תקופה של נטילת התרופה, "מתרגלים" לא לחזור למצבם הקודם. אם תוסיפי פרטים נוספים אשמח לעזור לך כמיטב יכולתי.

גלית שלום הנושא עולה לעיתים קרובות באתר. להלן סיכום על השיטות המקובלות. חרדה הינה תגובת חרום טבעית של הגוף כדי להתגונן מפני סכנה. במצבים מסויימים החרדה הופכת לתופעה מעיקה וקיצונית שפוגעת באיכות החיים. כדי לטפל בחרדה צריך להבין את ההקשרים בה היא מופיעה, ללמוד להתמודד עם תגובות החרדה, ולבסוף, גם להתיידד עם החרדה, כלומר, לקבל שבמצבים מסויימים החרדה מופיעה כחלק טבעי של מהלך החיים. כל אלו יכולים להיעשות בטיפול פסיכולוגי. להלן השיטות הנפוצות ביותר לטיפול בחרדות. ישנן גישות שונות להבנה וטיפול בחרדה. באופן כללי ישנן שתי גישות פסיכולוגיות ואחת תרופתית. כיוון חשיבה אחד הוא שהתקפי חרדה הם סימפטום המאותת על בעיה פסיכולוגית עמוקה יותר, כך שאין טעם להסיר רק את הסימפטום מאחר והבעיה האמיתית תישאר ורק תחליף צורה. נוקטי עמדה זו סבורים שיש צורך בטיפול פסיכולוגי ארוך טווח ומעמיק כדי להגיע לשורש הבעיה ורק אז התקפי החרדה יעלמו. כלומר, החרדה נובעת מגורמים רגשיים לא מודעים שיש לעבדם בטיפול. גישה פסיכולוגית אחרת טוענת שניתן להתגבר על התקפי החרדה בטיפול קוגניטיבי ממוקד וקצר מועד ולשפר על ידי כך את איכות החיים. במידה וישנה בעיה פסיכולוגית רחבה יותר ברקע רצוי לטפל בה, אבל ניתן במקביל או באופן בלתי תלוי לטפל בחרדה. גישה זו טוענת שבלא קשר לגורמים המקוריים שגרמו להתקף, ניתן ללמד את הגוף והנפש שיטות להרגעה והגברת שליטה עצמית שיביאו לפחות חשש מההתקף וירידה בהסתברות להתרחשות ההתקף. גישה זו נעזרת בטכניקות טיפוליות של הרפיה, דמיון מודרך, היפנוזה, ועוד, זאת כאמצעים להעצמת השפעתו של הטיפול הקוגניטיבי. הגישה הרפואית-תרופתית אינה מניחה בהכרח הנחות לגבי סיבות התופעה אלא יוצאת מנקודת הנחה שמסיבה כזאת או אחרת נוצר חוסר איזון כלשהו שניתן לתקנו באמצעות תרופות. באופן אישי אני דוגל בשילוב שיטות הטיפול השונות. למשל, פעמים רבות נוקטים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי אך גם שם חשובה ההבנה העמוקה והדינמית של הנפש. באותו אופן, שילוב של טיפול בפסיכותרפיה עם טיפול תרופתי במקרה של התקפי חרדה חריפים יכול לעיתים להיות יעיל יותר מכל אחת מהשיטות בנפרד. בברכה ד"ר אורן קפלן

מה הייתה ממליץ ל I Can't Breathe I'm scared to sleep, I'm scared to dream I'm scared to wake up in case I scream I'm scared to whisper one word That's all it needs I hear it breathe, I hear it sigh I hear it laughing when something dies I hear it calling But I'm too scared to move I'm so scared I can't breathe I'm so scared I just can't breathe I'm scared to look, I'm scared to see I'm scared of mirrors in case it's me I'm scared of memories But now that's all I have So I can't leave and no-one comes So no-one noticed that I've come undone I'd hide in shadows But the shadows talk to me I'm so scared I can't breathe I'm so scared I just can't breathe צריך דחוף דחוף רופא מקצועי מנוסה שמבין טוב את הנושא , אין לי זמן לניסויים העם אתה יכול להמליץ לי על אחד כזה , באיזור המרכז theend

שלום גלית, לגבי חרדה - השילוב בין טיפול תרופתי וטיפול ע"י שיחות הוכח כיעיל יותר מכל אחד מסוגי הטיפול בנפרד. לא בהכרח בכל שיטות הטיפול יש מה שאת מכנה נבירה בנבכי הנפש והעמקה בהבנת הסיבות. בטיפול התנהגותי, למשל, קיימת התייחסות להתנהגות בלבד בלי להבין את סיבותיה, לפחות לא במובן שאת מתארת. בטיפול בעל אוריינטאציה פסיכואנאליטית - מה שמכונה גישה פסיכודינאמית - בהחלט קיים ניסיון להתחקות אחר סיבות הנעוצות יותר בעבר של המטופל, בעיקר בקשריו עם הוריו ומשפחת המוצא שלו בכלל. סוג הטיפול גם תלוי באישיותך ובמה שאת תבחרי. לגבי ההבדל בין פסיכולוג ופסיכותראפיסט - פסיכותראפיה פירושה טיפול ע"י שיחות. עוסקים בה פסיכיאטרים, פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים מתחום בריאות הנפש. ייחודו של הפסיכיאטר הוא בכך שהוא מוסמך ועבר הכשרה מתאימה גם להתאים טיפול תרופתי וייחודו של הפסיכולוג הקליני הוא שהוא מומחה לאבחן בעזרת מבחנים פסיכולוגיים שונים (אם כי כיום המגמה היא להסתמך יותר על ריאיון). אני מקווה שהצלחתי להבהיר מעט את התמונה בקשר לשני הנושאים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין