דר' רובינשטיין מה דעתך?

אני רוצה לתאר לך סיטואציה מסוימת שעוברת על אחותי והייתי רוצה שתחווה את דעתך האם דרוש כאן טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי . אחותי נמצאת למעלה משנה בקשר עם בחור .הקשר לא מתקדם לשום מקום וההבחור באופן מוצהר אומר כי אינו יכול להיות נאמן לה...ואכן כל פעם שהם רבים שעה אחרי זה הוא נמצא עם מישהי אחרת... זה תמיד מלווה בכמה ימי ברוגז הוא מתקשר ואז הם שבוע "ביחד" הכל כביכול טוב ויפה עד הפיצוץ הבא .... כל פעם אחותי נשבעת שזהו אבל לא מסוגלת וחוזרת אליו... היא מתוסכלת . בשבועות האחרונים היא פורקת את התסכול שלה בצורה של התפרצויות. ערב אחד אחרי ריב היא נסעה אליו הביתה התפרצה אליו הביתה צרחה קיללה השתוללה והלכה... שלשום היא תפסה אותו עם מישהי היא שוב נסעה אליו הביתה ניסתה לפרוץ לו את הדלת עם מברג ...כשהוא פתח לה..(כמובן שהיתה שם מישהי) היא השתוללה.. העיפה לו את כל הבגדים מהארון ובאופן כללי " פירקה" לו את הבית.... אני מפחדת מהצעד הבא שלה... אולי היא תנסה לפגוע בו או בעצמה... אני חייבת להוסיף ולומר שהיא מאוד נבהלה מהתגובה של עצמה.. ובכתה המון ביומיים שאחרי.. היא גם מבינה שהיא זקוקה לעזרה...אבל לדעתי יקח לה זמן עד שניא ממש תלך לטיפול... אשמח אם תייעץ לי איך אוכל להאיץ בה ולקבל טיפול... אני מאוד חוששת שזה יהיה עוד אחד המקרים שיאמרו הכתובת היתה על הקיר. מצפה לתשובתך.

שלום שרון, אני מסכים איתך שהמצב מדאיג ושלאחותך יש בעיה רצינית. אני גם סבור שטיפול פסיכולוגי (לא בהכרח פסיכיאטרי) יכול לעזור. ואולם, מניסיוני, כאשר המטופל אינו יוזם את הטיפול בעצמו, אלא מופנה לטיפול, הסיכויים שיתמיד בטיפול נמוכים מאוד בדרך-כלל. אישית, כשאני מקבל פניות מהגורם המפנה, במידה שהוא בן זוג או בן משפחה אחר, אני ממליץ למי שפנה ללכת לטיפול בעצמו כדי לטפל במה שעובר עליו עקב כך - לפעמים האדם שהיה מיועד להיות המטופל המקורי פונה גם הוא בהמשך ולפעמים לא. נראה לי שבמקרה שאת מתארת, לאחותך דרושה עוד תקופה של התבשלות עצמית וסבל כדי שהיא תפנה לטיפול או תחליט לנתק את הקשר בלי לפנות לטיפול או, וגם זו אפשרות, שהיא תמשיך בקשר הזה. לגבי הפגיעה בעצמה או בחבר, את מעלה נושא בעייתי מאוד: סכנה של האדם לעצמו או לסביבתו היא הסיבה היחידה לכפות טיפול על אותו אדם, והטיפול היחיד שניתן לכפות במקרים כאלה הוא אשפוז פסיכיאטרי במחלקה סגורה (אין פתרונות-ביניים בעניין זה). הגורם המוסמך לקבוע את המסוכנות מבחינה זו הוא רופא פסיכיאטר. אם את מתרשמת שזהו המצב, עלייך לפנות לרופא המשפחה שיפעיל את הגורמים המוסמכים לכך, אך אז עלייך לקחת בחשבון שמדובר בתהליך מאוד לא נעים. את יכולה גם לשתף את אחותך בחששות שלך ולומר לה שאם היא לא תפנה לטיפול אצל איש מקצוע, תיאלצי לנקוט בצעד הזה. ייתכן שזה ינער אותה וגירום לה ללכת לטיפול, אם כי כמו במקרים רבים שבהם אדם אינו פונה לטיפול בעצמו, אלא מופנה אליו, יעילותו של טיפול כזה מוטלת בספק, אך לפחות את תדעי שניסית הכל ואף עשית זאת בלי לפגוע באחותך מעל מה שמתחייב. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין