לכלוך וזהמה - בעיה רגשית?

אבקש את עצתכם בבעיה שיש לי עם בני בן ה-21. החדר שלו מלוכלך בצורה לא רגילה, הוא מכבה בדלי סיגריות על מסילות התריסים. בכל החדר שלו מפוזר אפר, בדלים, שקיות ריקות של חטיפים, צלחות אוכל מזוהמות ועוד ועוד. הלכלוך בלתי נסבל. אני לא נוהגת להכנס לחדרי ילדי. שני ילדי האחרים אינם שומרים על סדר ונקיון, אך חדריהם סבירים, הם אחראים להם, ובהחלט שאינני נוהגת להתערב ולקחת אחריות על סידור החדרים שלהם. מידי פעם הם עושים נקיון יסודי והכל בסדר. בני הבכור אינו מרשה שאכנס לחדרו ואנקה אותו. כאשר ניקיתי אחרי 5 חדשים שהוא לא נגע בו,האבק הצטבר עד התקרה והזהמה חגגה, הוא ראה בחזרו מהעבודה חדר נקי והתנפל עלי איך העזתי להכנס לשם. המצב מאוד קשה, כי אני מריחה את האבק בכל הבית, עצם הידיעה שהאפר והבדלים מתגוללים שם והוא נושם את זה, מפריעה לי. אל תיעצו לי לא לנקות ולא להכנס לחדרו פעם ב-3 חדשים כדי לאסוף זבל... הוא גם מאוד אימפולסיבי ועצבני. האם יתכן וזו בעיה רגשית? אין לו ענין בטיפול פסיכולוגי.

בוקר טוב אני מתארת לעצמי כמה זה מעצבן......במיוחד שמדובר "בילד גדול". מעבר לכך אני רוצה להאמין שבחדר הזה לא מוסתר משהו אחר.....שאסור שתדעי על קיומו.....(לפי דעת בנך) סליחה שאני מכניסה רעיונות לראשך, באמת שלא זו כוונתי. מאוד ייתכן שהפרטיות של בנך חשובה לו בצורה קיצונית, וכל ניסיון שלך לנקות את חדרו "מעלה עשן סמיך בנחיריו"... גם אני בתור נערה לא אהבתי את התחושה שאמא שלי , תדע דברים שבזמנו חשבתי שהם באמת רק "העסק הפרטי שלי".... האם ניסית לקיים שיחה סחבקית עם בנך, ולאמר לו שמעבר לאפר,לריח, לטינופת ולשאריות, את פשוט חושבת שבגלל שאת החיים בבית חולקים כמה וכמה אנשים, יש להתחשב בהם ולא לצפצף על הכל? נסי לתפוס אותו במצב רוח מרומם, בין סיגריה לסיגריה, ולהבהיר לו כי בבית שלכם בני המשפחה מעדיפים להינות מאוויר נקי, חדדי את העובדה שהוא זה שנושם את כל הזוהמה והנילווים לה, ואם הוא יאמר לך שזה באמת לא מפריע לו בחיים, אני חושבת שיש לך בעייה....ואלי אנשי המקצוע יתרמו מנסיונם. מקווה לטוב ש נ ה ב

הי, לפי דעתי, כל עוד הוא גר בבית שלך, את רשאית לדרוש ממנו דרישות מינימליות ולא חשוב שהוא בן עשרים ואחת. לא רוצה לנקות, אז שילך ויחפש לו מקום מגורים אחר. פשוט מאד. למה מה הפינוק הזה ? מה ההליכה הזו עם כפפות של משי ? תגידי לי, בצבא היו מרשים לו לטנף את האוהל ? אז למה בבית מותר לו ? יש גבול לכל תעלול ! להיפך, בגלל שהוא מבוגר, הוא צריך להבין יותר ולהתנהג כמו בן אדם. וחוצמיזה, אם נגיד מגיעים בני דודים מחוץ לארץ ואת רוצה לתת להם את חדרו, את רשאית ? זה לא בדיוק החדר שלו לעולם ועד, זה החדר שלו כי את נותנת לו אותו. זו דעתי, בהצלחה ביי

אני מסכימה עם שלומי, כל עוד חיים בבית של ההורים צריך לכבד את דעתם דל ההורים ואני באמת לא חושבת שאת דורשת יותר מדי, לא רוצה לא צריך שיגיד שלום יפה הוא בטח כבר ילד גדול שילך לשכור דירה ושיחיו הוא והלכלוך שלו בכיף... את בשום פנים ואופן לא צריכה להסכים לזה מקווה שעזרתי, בהצלחה ! ים

אפרת שלום קיבלת עצות מצויינות. שילוב של נסיון לדבר איתו בצורה כנה וידידותית, עם הצבת גבולות סמכותית, היא בהחלט הכיוון המומלץ. האם זו התמודדות שלך לבדך או שיש בני משפחה נוספים שניתן לגייס או להתייעץ? בברכה ד"ר אורן קפלן