אח במצוקה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

08/02/2002 | 14:18 | מאת: לימור

אחי בן ה-30 עבר לפני כמה שנים למזון טבעי ואורגני. עם הזמן הוא הוסיף לעצמו הגבלות אכילה נוספות כגון צרופי מזון, דיאטה לפי סוג דם וכו'. הוא לא היה שמן כשהתחיל אבל עם הזמן רזה בצורה בולטת ומפחידה אבל סירב להכיר בבעיה. הוא מאד כפייתי לגבי הכנת ארוחות "בריאות" (99% סלטים) ועוסק בזה כל היום. לפני כמה חודשים הוא החל לחוש בהפרעות עיכול והירידה במשקל היא כעת משמעותית יותר. הרופאים חושדים שהוא סובל מהפרעת אכילה , דבר שהוא מכחיש בתוקף. המליצו לו על בדיקות וצילומים על מנת לשלול בעיה רפואית והוא מסרב בשל חשש מבדיקות וטיפולים קונבנציונליים. טוענים שהוא עלול להגיע לסכנת חיים ושעליו להתאשפז והוא מסרב, למרות שהוא משוכנע שיש לו בעיה פיזיולוגית קשה. מצבו הולך ומחמיר והוא אינו מסכים לשתף פעולה אבל מצהיר כל יום שהוא גוסס. מה ניתן לעשות? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה
08/02/2002 | 15:10 | מאת: רוז

נו מספיק,שילך בדרך כל בשר כשר !

08/02/2002 | 15:47 | מאת: נטע

שלום לימור, אפשר לנסות ללכת איתו בדרך שלו, כלומר, להציע לו לקבל יעוץ מנטורופט. בקופת חולים כללית יש מדור לרפואה אלטרנטיבית, שם מועסקים נטורופטים שהם למעשה רופאי משפחה שהתמחו ביעוץ תזונתי. אני משערת שגם בקופות אחרות קימת רפואה משלימה. מנסיון, אפשר לאכול מזון טבעי ואורגני ולהיות בריאים ואפילו שמנמנים..... אם תרצי כתבי לי ואשמח להמליץ לך על רופאה נטורופתית באיזור המרכז. בהצלחה

08/02/2002 | 16:06 | מאת: adi

לימור, אם הוא לא מסכים לקבל עזרה, אז יהיה קשה מאוד אם בכלל, לעזור לו. עדי

08/02/2002 | 16:09 | מאת: ויוי

היי לימור צריך למצא אדם אחד לפחות שישכנעו לעבור את הבדיקות ולהיווכח בעצמו עד כמה מצבו חמור ,ולטפל בזה. ויש את האפשרות לבקש את עזרתם של עובדים סוציאלים בעיר , כי העינין הנפשי מעורב כאן. בהצלחה ויוי

08/02/2002 | 16:18 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לימור, יכול מאוד להיות שאחיך אכן סובל מבעיית אכילה, אך כשמדובר באשפוז (בהנחה שהרופאים התכוונו לאשפוז פסיכיאטרי) והוא בעצם אוכל, אם אני מבין נכון, קשה מאוד לכפות עליו אשפוז. קשה גם לכפות עליו כל טיפול נפשי אחר אלא אם כן יש הוכחות ברורות, שכיום מקפידים עליהם למדיי, שהוא מהווה סכנה לעצמו או לסביבה. ייתכן שפנייה לרופא פסיכיאטר, שמטפל גם בשיטות אלטרנטיביות, תתעזור והוא יוכל לדבר אל אחיך "בשפה שלו". מעבר לכך, ניתן אולי לעשות איזו שהיא מניפולציה בסביבתו שתגרום לו לשנות מהרגליו, בהנחה שאכן התזונה שלו אחראית לבעיותיו הרפואיות, אך לשם כך יש צורך בפרטים נוספים על צורת המגורים שלו (עם מי?), האם הוא תלוי כלכלית בך או בהורייך וכדומה. ייתכן שניתן להציב בפניו תנאים מסוימים אך לשם כך יש צורך ביותר פרטים על דרך חייו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

08/02/2002 | 16:42 | מאת: אדי

לימור שלום, אם אחיך הולך בדרך של מזון טיבעי עצתה של נטע נשמעת מאוד הגיונית. יש סיכויים טובים שאם יפנה למטפל שהוא נטורופט הוא ידבר בשפתו ויוכל לעזור לו. בהצלחה.

08/02/2002 | 23:01 | מאת: ליליאן

נדמה לי שאשפוז בכוח זה קצת מוגזם. אבל אין ספק שהבחור זקוק לפסיכיאטר או למומחה להפרעות אכילה כי זו בעצם הבעיה.

08/02/2002 | 18:28 | מאת: לימור

אחי כרגע גר בבית ההורים אבל מצבו הנפשי עדין ולא ניתן להלחיץ אותו. הוא היה אצל נטורופטים רבים וחלקם החמירו את מצבו על ידי כך שהמליצו לו להקפיד עוד יותר בדיאטה (הוא שיכנע אותם שהוא אוכל כרגיל ושהבעיה היא רפואית). כעת הוא משתדל לעלות במשקל ואינו מסוגל, כנראה בגלל החשש לאכול מזון מתאים או בעית עיכול שהתפתחה כתוצאה מהרגלי האכילה שלו. הוא משוכנע שבדיקות רפואיות יזיקו לו ומסרב לקבל גם את המלצות הרופאים על שינויים בדיאטה. האם במצב כזה כל שניתן לעשות זה לחכות עד שהוא יגיע לאפיסת כוחות? תודה שוב.

08/02/2002 | 18:39 | מאת: נטע

לימור, אפשר לשכנע אותו לפנות לרופא שמתמחה בנטורופתיה? במקרה שלו חייבים לקבל יעוץ מרופא. אני מכירה רופאה כזו באיזור השפלה שיתכן ועושה ביקורי בית. אסור לחכות עד שיגיע לאפיסת כוחות. האם הוא מסכים לקחת ויטמינים?

08/02/2002 | 18:53 | מאת: ויוי

לימור,,,,, לא לחכות, למה לחכות כי הוא מיתנגד,,הוא הרי יעשה הכל בתיחכום רב כדי לא לעזור לעצמו ,, אז גם אתם תעשו דברים בתיחכום כדי לעזור --ולהציל אותו- במילים אחרות תתפסו יוזמה ותגדירו לו יפה את דאגתכם ושמכאן והלאה הוא צריך טיפול .(אמנם בזהרות כי הוא לחוץ אך דיי בתקיפות) נוצרה לו עקב תזונה לקויה ומצב קשה מתמשך , בעיה כימית בראש,,(בנוסף לבעית העיכול)והוא ח יב לראות רופא פסיכיאטר שיעזור לו, יש היום יש טיפולים שלא קשורים באישפוז ,או בטיפול פסיכוטרפויטי , אלא רק בהחזרת השליטה לסביבה בנושא האוכל . ההיתעסקות שלו עם נושא האוכל והמחשבות עליו ,נהפך לסמפטום , או בתור אמצעי להגיע למשהו אחר שניסתר מעיננו . לכן יפה שעה אחת קודם לעזור לו. שלך ויוי.

08/02/2002 | 21:13 | מאת: לימור

,

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית