סרוקסט + אקסטזי - תשובתי לכולם.

שלום רב, ראשית כל, אני מעוניין להודות לכולכם - אנשי מקצוע וגולשים מזדמנים כאחד, על ההתעניינות הרבה שהפגנתם במכתבי. לצערי, זהו הדבר החיובי היחיד כמעט שאני מסוגל לומר כאן. אינני מופתע לגלות אטימות בכל הנוגע לשימוש בסמים, בקרב החברה הסובבת אותי; אמנם, התאכזבתי לגלות אטימות זו במכתבי הגולשים, אך לא היה בזה משום חידוש, מבחינתי. האכזבה הגדולה יותר התעוררה דווקא למראה תשובות המומחים. דומה, כי מרבית הרופאים ואנשי המקצוע כאן לא עמדו בפיתוי "חדוות ההטפה". ביקשתי תשובות, זוהי זכותכם המלאה שלא לתת אותן, אולם יש דרך להתייחס לכל שאלה. אומרים שאין שאלות טפשיות... יש תשובות כאלה. אני מלא כבוד והערכה למסלול האקדמאי והמקצועי המפרך שעבר כאן כל איש, בתחומו, בדרך להשגת התואר הנכסף; אולם נדמה כי אני למדתי דרך הפסיכיאטר שלי דבר אחד אודות הפסיכולוגיה, דבר שחלק מן המומחים כאן כבר שכח: לא מתפקידכם לשפוט. החיים שלי הם החיים שלי; הערות כמו "אתה סובל מהזיות", "טיפש!" וכד' - (למען ההגינות אציין כי תגובות אלו באו מצד גולשים) בצד הערות מומחים כגון "לא נלמד אותך להשתמש בסמים", "לא תקבל תשובה", "אני מציעה לך טיפול גמילה", "תהנה להסתכן" - כל אלו לא ישנו את מהלך חיי, על אף שאני משוכנע שהייתם רוצים לראותי משנה אותם. לא אגרר להשמצות; לא אענה תשובות מתחכמות לכל הגיג ושנינה שהוטחו לעברי (ובתוך זמן כל-כך קצר, כל הכבוד!), משום שאני לא מעוניין בכל אלו. אוכל רק לתת עצה לאנשי המקצוע (ואני מקווה שעצם העובדה שאין לי תעודה רשמית בתחום הרפואה לא תגרום לכם לדלג על קריאת דעתי) - כרופאים, כאנשים העוסקים בהצלת חיים ובשימורם - אם ידוע לכם שאדם מסויים עתיד לבצע פעולה מסויימת - לא משנה כמה הפעולה נראית שגויה וחסרת טעם - זוהי אחריותכם הבסיסית לגלות בגרות ולהבטיח, שאותו אדם יקבל את מלוא המידע על הסכנות שהוא מביא על עצמו, בטרם יבצע את המעשה. הבגרות צריכה לבוא מצידכם, חבל שחל כאן היפוך תפקידים בינינו. אזכור בכל זאת לציין לטובה את ד"ר פלד, שהשכיל להתעלם מאווירת הלינץ' הכללית וניסח תשובה בהירה, פרטנית, שקולה ובלתי מתנשאת. הערתך הצינית מעט בסיום המכתב "מקווה לא לראות אותך במחלקה", אמנם פגמה ברושם הכללי הטוב שהותרת בי, אולם בכל זאת, מכיוון שגם שאלתי הייתה מעט פרובוקטיבית בעיקרה, אני מניח כי אוכל להתייחס בסלחנות לאמרת שפר זו - להתייחס לעיקר ההודעה ולא לטפל. אני לא יודע אם נוסח ההודעה הזו מפתיע אתכם, הקוראים והמומחים כאחד; יש נטייה לראות בנו, "הנרקומנים", מין אנשי-ביבים, שלא מסוגלים לחבר מילה למשפט; אני מקווה כי סייעתי בידכם לראות שיש בינינו, האנשים הנוטלים סמים, גם אנשים הגיוניים, בוגרים, אפילו נבונים. חלק מאיתנו יכולים גם להיות החברים הכי טובים שלכם, או עמיתים מוכשרים לעבודה (במחלקות מכובדות מאוד בבתי-חולים, אפילו...), או סתם עוברי אורח שנראים דווקא בסדר גמור לכולם, עד שמישהו מגלה שהוא משתמש פה ושם ומייד שם עליו תווית - "נרקומן", המבטלת באחת את כל אכויותיו. אני יודע שכך עשיתם לי, אני מקווה שלא תנהגו כך בעתיד, ביחס לאנשים אחרים. ...ודרך אגב - החלטתי שלא לקחת אקסטזי כרגע. בעיקר תודות לתשובתו של ד"ר פלד. לפחות לא כל עוד אני מטופל בסרוקסט. שיהיה לכולכם רק טוב, א. נונימי

איך אמרת? שאלה פרובוקטיבית? נכון. אתה רוצה לתלות את עצמך, בסדר, אבל זה שאתה מבקש מאחרים לעזור לך לקשור את החבל - זה קצת יותר מדי. אני לא רואה שום חוסר נאורות מצד הגולשים או הרופאים. אני רואה עוורון מצדך. בדרך אל החשקים והתאוות שלך, בלי שום התחשבות בתוצאות, אתה רוצה שנמחא לך כפים? תשכח מזה. ואתה בא להטיף ? מה זה אם לא טיפשות? ותגיד תודה שמנסים להחזיר אותך לשפיות. וצדק ד"ר פלד כשהעיר שהוא מקוה לא לפגוש אותך במחלקה, רק שאתה חשבת שזו הערה ציניצ, ואני בטוחה שהוא התכוון לכל מילה. הוא ראה יותר מקרים ממה שאתה למדת אצל הפסיכיאטר שלך. וזה שאתה כבר צריך פסיכיאטר, מראה עד כמה הדרך שלך רקובה.

תפארת אני מאוד בעד חופש ביטוי ופתיחות לדעות אחרות (פלורליזם) אך עצוב לי לשמוע את דברייך ואת "טון הדיבור" שלך. לאף אחד אין זכות לבקר ולשפוט את אנונימי,את מכירה אותו? את יודעת מאיפה הוא הגיע ומה היו מהלכי חייו?מה הוא מרגיש? יש לך זכות להביע דעה אך לא לשפוט את הבן אדם. הוא לא על דוכן הנאשמים. וגם הצורה והניסוח הבוטה של דברייך לא מועיל לאף אחד. יש אנשים שפשוט אי אפשר לשנות אז צריך להתעל מהם.לא יודעת ממה זה נובע דעות קדומות,מנטליות,רוע או סתם בורות לא שאני בעד שימוש בסמים אבל אני בהחלט בעד אנושיות ורגישות.

אני לא כל כך מבין ההודעה הראשונית שלך היתה לקבל אינפורמציה או לקבל תגובה שכבר ידוע לך מראש,שיהיה לך מה להתקיף ? אופיר

אופיר, וכולם, אני חושבת שהוא ב-א-מ-ת רצה תשובה. קיבל אותה לבסוף, וגם התייחס אליה בכובד ראש. אמירות כמו "טיפש" בהחלט היו מיותרות. אגב, א.נונימי, למה בכלל אנשים לוקחים אקטזי? מה כיף בזה? לי זה נראה דווקא מאוד מפחיד. אקטזי עושה הזיות נכון? זה לא מאוד מפחיד, בעיקר הקטע של לא לדעת מה הולך לקרותלך? אשמח לתשובה. כי אף פעם לא הבנתי. שירה

אופיר למה שלא תתן לאנשים להתבטא, גם להם מותר! אתה נשמע כמו שומר הראש של הפורום. אנשים חווים משברים והם מתמודדים איתם בדרכם הייחודית,חשיבה ואופן ביטוי הם חלק מזה.אנחנו לא פה בשביל לבקר אנשים ולשפוט אותם אלא להיות עצמנו. אז בוא נגלה רגישות. גל

א. נונימי שלום חזרתי וקראתי את הודעתך המקורית כדי להבין מדוע קיבלת כל כך הרבה הודעות ביקורתיות הן מצוות הפורום והן מהגולשים. אומר לך בכנות שאינני נוהג לענות בדרך כלל בגישה צינית וביקורתית ולכן ניסיתי באמת לבחון מה קרה כאן שהחלטתי להגיב כך. אז ראשית אני מצטער אם נפגעת. לא היתה לי כוונה לפגוע בך ואני מכבד את הדרך שבה יכולת להגיב כעת למבול התגובות שקיבלת שבהחלט לא היו נעימות לקריאה עבורך. ואני חוזר להודעתך המקורית. בקריאה נוספת של הודעתך חשבתי שכנראה היה בה משהו שמתחכך בגבולות, שמתגרה בדרך שנראית מאוד שקולה והגיונית בהגיון הרגיל של הציבור ואנשי המקצוע במשמעות של לקיחת סמים. התגובות שקיבלת הם מאוד אנושיות. יש משהו מפחיד במה שאתה מתאר ומתעורר רצון לנער אותך כדי שתראה את המשמעות של מה שאתה אומר. אולי הדברים נאמרו בחריפות ולא באופן שהיית רוצה לשמוע, ואולי לא באופן שהיה צריך להגיב. אבל הם נאמרו בכנות ומתוך דאגה ואמונה שדווקא דרך הציניות והתוקפנות לא תהיה לך ברירה אלא לשמוע אותנו. את זה אני יכול לומר בדיעבד בקריאה שניה של כל ההתכתבות. אתה מתלונן על כך שאנחנו שיפוטיים כלפיך. אבל אם תראה את תגובתך תראה שגם אתה מאוד שיפוטי כלפינו. לכאורה אנחנו צריכים להיות סטריליים ולקיים כללים מקצועיים שמנוגדים למעשה להיגיון הפנימי של מה שאנחנו חושבים. זכותך לחשוב על סמים בצורה אינדיבידואלית, אבל טבעי שאנשים יגיבו לזה, בעיקר לאור ניסיון עגום עם אנשים שנפגעו קשות בעקבות זאת. אני שמח לשמוע שדבריו של ד"ר פלד שיכנעו אותך להשהות את לקיחת האקטזי. לפחות דבר אחד חיובי התרחש כתוצאה מההתכתבות הזו. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום לך, לנוכח רבוי התגובות שקיבלת התלבטתי אם להגיב. בסופו של דבר החלטתי לכתוב לך כמה מילים טובות.(את הביקורת כבר קיבלת.) חיפשת מידע, על מנת לקבל החלטה משמעותית בחייך על בסיס חשיבה והגיון. האם זה דבר שמאפיין אותך בדרך-כלל? אתה מתנסח כל-כך יפה וברהיטות, מפעיל שיקול דעת- זה כל כך נוגד את מה שאתה מבקש לעשות... המילים שכתבת גררו הרבה מאד כעס. בין השורות אפשר היה גם לקרא דאגה. מה דעתך לנסות ולנסח אחרת את השאלה כך שתגרום לאנשים אחרים להגיב כלפיך לא בכעס? אולי קצת לוותר על הגיון וחשיבה ולדבר על רגשות- אותם רגשות שמביאים את כולנו, בסופו של דבר לבחור בפיתרון זה או אחר- כבדרך חיים. בידידות.

זה לא כעס - זה פשוט היה זעזוע מוח.