ד"ר גידי+גלית החיילת

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

30/01/2002 | 23:01 | מאת: איתן

ד"ר גידי יש לי שאלה שדווקא קשורה לגלית החיילת. אני חשבתי להציעה לה כדי לשבור את הקרח להביא איזה עוגה. וקצת כיבוד קל ופשוט להגיד שהיא שמחה שהיא הגיעה למקום החדש. ושהיא מקווה שכולם יוכלו לעבוד יחד. ואולי עצם המעשה יגרור אחריו פתיחות של האנשים כלפיה????? מה דעתך על הרעיון???? ואני מתאר לעצמי שהיא צריכה גם עזרה בנוסף של פסיכולוג מטעם הצבא שיעזור לה להתמודד. כי למיטב הבנתי היא צריכה מישהו שיתמוך בה ויתן לה חיזוקים. אומנם אני לא בעל מיקצוע. אבל מהתכתבויות רבות עם גלית כאן בפורם הבנתי ממנה שהיו לה בעיות חברתיות לפני הצבא. והיא לא יודעת איך להתמודד עם חברה במיוחד עכשיו שאין לה דרך להתחמק מהחברה. הדיכאון שהיא נמצאת בו כנראה נובע מזה. השאלה הנוספת היא. האם עדיין אתה חושב שטיפול תרופתי זה הפיתרון???? מה שכן בכל מיקרה כדאי לה לפנות לקב"ן ולהסביר לו את מה שהיא הסבירה לנו. והתפקיד שלו להחליט איך לעזור לה. באותה הזדמנות אני רוצה לאחל לך בהצלחה וגם להגיד שאתה מביא רוח רעננה לפורם אז בהצלחה איתן

לקריאה נוספת והעמקה
31/01/2002 | 00:05 | מאת: HERA

בשביל שגלית תוכל להתעודד, היא צריכה לקרוא את ההודעות שמשאירים לה, ולחשוב עליהן טוב טוב... איתן, ראית כמה פעמים נכתבו כאן אותם דברים ע"י אנשים שונים... אבל זה כאילו שגלית, במובן מסויים, בוחרת להיות ה"דחויה"... זו בעיה שמלווה אותה מימי בי"ס... עוד לפני הצבא המליצו לה (פה) וביקשו ממנה שתפנה לאיש מקצוע... ומה קרה עם זה? כלום!

31/01/2002 | 07:55 | מאת: ים

גלית חייכי אל החיים וגלי שהחיים מחייכים אליך חזרה, היי נחמדה ופתוחה נסי להתקרב אל האנשים, לא מאמינה שהם ישארו אדישים כלפייך . חייו של אדם נתונים בגורלו ובמה שהוא קובע. מקווה שתתגברי, יום נעים!

31/01/2002 | 16:56 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום איתן, ראשית, באופן רגיל לא הייתי עונה למי שמתייחס לבעיה שאינה שלו, אך הצעתך גם נוגעת ללב בכוונות הטובות שהיא מייצגת וגם חשובה באופן עקרוני. מבלי להיכנס לשאלה הסבוכה אם הדיכאון הוא תוצאה של הביישנות או להפך - אחת הבעיות הקשות בדיכאון הוא הערכה עצמית נמוכה וכתוצאה מכך צורך עצום לרצות את הסביבה כדי לשאת חן ולקבל חיזוקים חיוביים. זה, בעצם, מה שאתה מציע לגלית: להביא עוגה כדי להתחבב על החבר'ה. אם אתה רוצה להביא עוגה לחבר'ה כי אתה מחבב אותם, זה נפלא, אבל אם היא מביא עוגה בניסיון להתחבב עליהם, זה נורא. זה אומר שאתה לא יכול להציע מספיק מעצמך, מאישיותך, ונאלץ "לשחד" את החבר'ה, פעולה שמשדרת חולשה. וכן, בלי להתייחס ספציפית לגלית, הסימפטומים שהיא מתארת מחייבים לדעתי טיפול תרופתי אנטי-דיכאוני שבשילוב עם פסיכותרפיה יכול להביא תועלת רבה. לפעמים, כשהסימפטומים קשים, קשה לאדם עצמו להגיע למטפל לשיחות וקשה למטפל להגיע אל המטופל מבחינה רגשית כי המטופל עסוק כל כך בסימפטומים המציקים כל כך. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין פסיכותראפיסט

31/01/2002 | 18:22 | מאת: איתן

תודה על התשובה אבל אני דווקא לא רציתי שהיא תישא חן אלא לפעמים צריך לשבור את הקרח. במיוחד שאתה נמצא במקום חדש. לפעמים כולם מסתכלים עליך ואתה על כולם. וקימת מבוכה וצריך שיקרה משהו כדי שיפנו אליך ואתה תוכל גם להכניס מילה ואז העיניינים יתגלגלו ותתפתח שיחה. לא לכולם קל לפתוח מיד בשיחה יש אנשים שהם בישנים ויותר קשה להם לדבר. לכן הם צריכים משהו שיעזור להם. ואני חושב שאם עושים משהו כזה או אפילו סתם מזמינים מישהו לשתות משהו זה יכול לגרום לשיחה קטנה שיכולה להתפתח לגדולה. בקשר לשוחד אני חושב שאתה טועה. יש אנשים מקסימים עם המון כישורים אבל יש להם בעיה להתמזג בחברה. גם אני הייתי בישן ואני יודע מה זה. וראיתי גם בצבא וגם אחרי איך פתאום מתחילים לשאול למה הבאת עוגה או כיבוד. אתה יודע כמה דבר כזה עוזר בעבודה??? לדוגמה שפתאום באים עוד אנשים ואז מתחילים לבוא ולשאול. ואז יוצרים קשרים. אני חושב שיש לזה הרבה כוח. ואני ממש לא רואה את זה בתור שוחד אלה אם זה מוגזם כמובן. ואני התכוונתי לפעם אחת ולא ליותר. בקשר לגלית יש לזה בסיס יותר עמוק כנראה. ואתה מבין יותר. אז בכל מקרה תודה על התשובה איתן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית