ילדה בת 6 שמסרבת להגמל
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני גרושה מזה כ - 4 שנים ואם לשני ילדים. בן בן 8 וילדה בת 6. בתי לומדת בכתה א'. הילדה מעולם לא נגמלה, והיא מרטיבה בכל שעות היום והלילה. עברנו בדיקות רפואיות מקיפות, והכל תקין. אני מיואשת. לילדה לא איכפת למרות שבבית הספר היא נתונה להצקות והטרדות מצד הילדים האחרים. ממ עושים ? הלכנו ליעוץ פסיכולוגי במשך שנה, וכלום. הילדה ממשיכה בשלה, ומסרבת להשתמש בשרותים.
לנורית שלום, אני לא אשת מקצוע, אבל נראה לי שיש קשר בין הגירושין שלך לבין המשך ההרטבה שלה. כדאי לבדוק את זה. עדי
אין דבר כזה לא איכפת לה. משהו מאוד איכפת לה . ובגלל זה היא מרטיבה. תבדקי.
נורית שלום ילדה בגיל בית ספר שלא נגמלה עלולה לסבול מכך בטווח ארוך. צריך לברר לעומק מה הסיבה. יתכן ויש בכל זאת בעיה רפואית. כמו כן יש טיפולים תרופתיים לבעיה גם אם לא התגלתה בעיה רפואית וכדאי להתיעץ עם פסיכיאטר ילדים בנושא. בדיקה פסיכולוגית חשובה הן כדי להפעיל טיפול התנהגותי והן כדי לבחון בעיות רגשיות שמביאות לבעיה. עצם זה שלילדה לא איכפת זו בהחלט בעיה בפני עצמה. אינני יודע היכן הייתם בייעוץ פסיכולוגי. אני מציע לפנות למרפאה רב תחומית בה תוכלו לקבל מגוון טיפולים. באזור המרכז אוכל להמליץ על מרפאת הילדים והנוער של איכילוב טל. 6973733 היתרון שיש שם אפשרות להגיע לרופאים במחלקות אחרות במידה ויש צורך בכך, ובמרפאה עצמה יש פסיכאטרים, פסיכולוגים, עו"ס, מטפלים באומנות וכו'. הבעיה שיש היום תור המתנה של כחודשיים לקבלת לטיפול. אולי תוכלו להגיע לייעוץ כלשהו דרך קופת החולים, בררי עם הסניף אליו את שייכת. בודאי יש עוד מרפאות ואפשרויות רבות אחרות. למרות שזה יכול להישמע מקרה פשוט זה יכול להיות בהחלט מורכב (כפי שבוודאי את יודעת אם אחרי שנה של טיפול לא קרה דבר). פני מייד לטיפול כי הנזק שיכול להיגרם כעת הוא משני לבעיית ההרטבה: פגיעה בדימוי העצמי וביכולת הילדה ליצור קשרים חברתיים. בברכה ד"ר אורן קפלן
נורית שלום. אני מצטרפת לתשובות שכבר קיבלת מהקוראים האחרים וגם תומכת בתשובה של ד"ר קפלן. אני רק רוצה להוסיף כי תאור ההמנעות משליטה בעשיית השתן בשירותים כסירוב מכוון אותי לחשוב הן על הסבל של הילדה, ההשפלה והעמידה האיתנה בלחצים החברתיים אך גם על הכעס שעשוי ואולי כבר התעורר אצלכם (ההורים). כנראה שהילדה מאוד חזקה מצד אחד, אך גם מאוד סובלת ממשהו וכך היא מביעה זאת. אם הבנתי נכון- הגירושין התרחשו כשהיתה בערך בת שנתיים. זהו גיל בו בדרך כלל נגמלים מהטיטול. אולי באמת יש קשר בין שני הדברים. את מוזמנת לפרט יותר אם תרצי ונוכל לנסות ולחשוב איתך יותר לעומק על הסיבות, אבל באמת חשוב ודחוף כפי שד"ר קפלן הדגיש לפנות לטיפול בכדי לעזור לה ולכם. בברכה ובהצלחה. רוית.