פסיכולוגיה

לאחר שקראתי את המאמר על טיפול פסיכולוגי מהיר, זאת שאלתי: האם טיפול זה יכול להגיע ולמצוא מקור בעיה מעמיקה יותר שאינני יודעת ממה היא נובעת? (חרדות טיסה זה דבר מוחשי וקיים- ניתן ליראות אותו) אני בת 35 בחורה שניראת טוב, וצעירה מגילה. נותנים לי גיל 27! בזמן האחרון אני רואה לופ ודפוס התנהגותי מובהק בחברים אותם אני בוחרת! משום מה אני נתפסת אליהם ונדבקת בצורה לא הגיונית אלו חברים שלא תמיד רוצים ורואים כבת הזוג בחייהם לקיום מערכת זוגית מושלמת ובשביל כמה שעות של חסד עמם, והרגשה ניפלאה אני מוכנה לעבור שבוע עד חודש של סבל יסורים ומרורים! אין לי מושג למה אני עושה לעצמי את זה? אני מחשיבה את עצמי כבחורה נבונה עצמאית, אינטיליגנטית ובעלת ביטחון עצמי נולדתי בקיבוץ בגיל 21 נסעתי לחו"ל לבדי, שם הכרתי מישהו 4 שנים אח"כ נפרדנו ואני נישארתי. סה"כ שהייתי 10 שנים בחו"ל. לפני 4 שנים באתי לארץ. לפני כשנה הייתי עם מישהו 3 חודשים, נכנסתי להריון ממנו ואז ניפרדנו כל השנה חשבתי עליו ועל הרגע החלומי שניפגש!! לפני חודש ניגשנו, הוא לא הבטיח הרים וגבהות וגם אמר שהוא אוהב אותי וכיף לו איתי וכיף לו הסקס איתי אבל הוא לא רואה אותנו כזוג! ובכל זאת כשהייתי איתו הרגשתי בשמיים הרגשתי מס' 1 הרגשתי קורנת מאושר! היה הרבה רגש בסקס למרות שהוא מצידו לא השקיע מי יודע מה, הרגש והכיף היה קיים. בסילבסטר האחרון הוא הזמין אותי למסיבה שערך עם חברים, אמרתי לו 3 פעמים שאני מתלבטת אם לבוא למסיבה כי אני פוחדת להיפגע. אחרי הכל אנחנו לא חברים והוא לא חייב לי שום דבר! הוא אמר שהוא מבין את העניין והיה ניראה שיהיה בסדר! אני השקעתי את כל נישמתי למסיבה והרגשתי כמו סינדרלה, למרות שהרגשתי הייתה מלווה בחששות! במסיבה הוא לא התייחס אלי כלל ובכל פעם שבאתי הוא התעלם או שהיה לו תירוץ שהוא בדיוק צריך ללכת! למרות כל היחס הלא מכובד הזה, הילדותי והכל כך לא הולם, דיברתי איתו אחרי המסיבה והתחננתי שיבוא לישון איתי באותו הלילה! הוא כמובן אמר שהוא לא יכול, עליו לעזור לחבריו לפרק את המסיבה, והוא חוזר לישון בביתו. ביקשתי ממנו שיבוא רק עוד פעם אחת ואז אני לא ייראה אותו יותר אף פעם! הוא אמר שאולי נעשה ההפך, שהוא לא יתראה איתי הפעם אבל הוא מעדיף שנמשיך להתראות אח"כ. מאז עברו שבועיים ולא שמעתי ממנו, וגם אני לא התקשרתי אליו. אני עדיין חושבת עליו, וטוחנת מחשבות! מרגיז אותי שהוא לא מתקשר, ואפילו ראיתי אותו כמישהו שהייתי מוכנה להתחתן איתו. מצד שני יש לו יחס מגעיל, שלא מגיע לי, ולמרות הכל אני מוכנה לקבל את היחס המגעיל הזה בשביל כמה דקות של אושר. זה די לופ שחוזר על עצמו במערכות היחסים שלי. האם בטיפול אפשר להשתחרר ממנו? האם בדרך זה שאני אבין ממה זה נובע בעבר, זה יעזור לי להמשיך הלאה ולעבור לבן זוג טוב יותר? האם אפשר לעזור לי בזה בכמה מפגשים? אני רוצה משפחה וילדים כמה שיותר מהר, וממש אין לי זמן לטיפול של 3 שנים עד שזה יעבור ועד שאבין ממה נובעת הבעיה!

לאפרת , הי, עד שיענו המומחים , אגיב בקצרה: לפי דעתי, מי שלא מת עליך, כדאי לך לותר עליו. יש עוד אלף כמוהו ויותר טובים ממנו. שימי אותו מאחרייך וצאי להפגש עם אחרים. אני מאמין שלבסוף תמצאי את הסולידי והרציני שמעונין כמוך במערכת יחסים יציבה וממושכת ולא בפלירט קצר. הרבה הצלחה , ושלא תתני לאף אחד לנצל אותך . ביי

אפרת היי כתבת שאת רוצה להקים משפחה עם ילדים ובמהרה , אז זה בטח לא יכול לקרות עם אותו בחור שברור לך שהוא לא מעוניין למרות תשוקתך הגדולה אליו כנראה שהוא לא מרגיש כמוך . לכן רצוי לעתידך המאושר להוציא אותו ממחשבותיך על עתיד איתו . צאי וחפשי את זה שיעריך אותך וירצה כמוך להקים משפחה , המשך יציאה לסטוצים לא רציניים רק עוצר אותך מלמצוא את הבחור שיהיה מתאים לך לבניית עתיד משותף . אני יודעת שזה לא קל גם להוציא מראשך את הבחור שאותו את רוצה , וגם למצוא את הבחור הנכון והאמיתי כי יש הרבה בחורים שרק מחפשים את הסטוצים והם לא רוצים לקחת אחריות בהקמת משפחה אבל גם זה שאת רוצה אותו לא רוצה . הצעתי לך לנסות ולהכיר במסגרות של מפגשי פנויים ופנויות שיש להם הרבה פירסומים וגם באינטרנט. אם יש לך קשר עדין לקיבוץ אז גם בעיתון הקיבוץ ובדף הירוק יש הרבה הצעות למפגשים של פנויים ופנויות למטרות רציניות . { אני גם קיבוצניקית } * * * בהצלחה * * *

תודה שלומי אבל מיצידי זו לא תחושה של ניצול מכיוון שהיינו כ-3 חודשים יחד והיה ניפלא! כשאני איתו נטו אני מאוד נהנהת וטוב לי כשאני לא איתו אני סובלת אני חושבת שזה יותר קשור לדפוס התנהגותי שקיים אצלי בצורה כזו מוגזמת שאני רואה את הכל כברור מאליו ומותר, מבלי שאראה זאת כמוך כניצול. אם חברה שלי היתה מספרת לי בידיוק את אותו הדבר שעובר עלי, הייתי מאוד כועסת עליה ולא מסכימה שככה יראו פני הדברים. כשזה מגיע אלי פיתאום זה בסדר, ואני מוכנה לעשות שמניות באוויר רק כדי שנהיה יחד! למרות כל היחס הקר והמגעיל שלו, אני עדיין מתגעגעת אליו! ואין לי מושג אפילו למה ומדוע!

אפרת שלום טיפול קצר מועד מתאים למצבים בהם יש בעיה ממוקדת. ככל שהיא ממוקדת יותר כך יותר יעיל לפתור אותה בטיפול ממוקד. עם זאת, כאשר יש מרכיבים נוספים, חלקם בעלי הסטוריה של שנים, מתחיל להתבקש טיפול ארוך יותר. מצד אחד הבעיה שלך לכאורה ממוקדת. אבל מנסיוני, נושאים של קשר בינאישי משתלבים עם הסטוריה אישית רבת שנים ונטיות אישיותיות. אני מאמין שניתן לעזור לכל אחד בטיפול קצר מועד, אבל צריך להיות מציאותי לאילו תוצאות ניתן להגיע. לא בטוח שתוכלי להירגע ולהתחתן תוך חודש. המחסומים שנוצרים בקשרים שאת יוצרת דורשים התייחסות והבנה מעמיקים וצריך למצוא את הדרך לפרוץ את המעגלים הסגורים אליהם את נגררת בקשריך עם בני זוג. אני בספק אם טיפול קצר מועד יתאים, אבל אין הכרח גם שאת עומדת בפני טיפול של שנים. הסבלנות שנגמרה לך למצוא את הגבר המתאים גולשת מן הסתם גם לסבלנות שאין לך לטפל בבעיה (אם אכן יש כזו). אני מציע לך לפנות לייעוץ פסיכולוגי. רק לאחר היכרות יותר מעמיקה ולא וירטואלית תוכלי לקבל באמת דיעה מקצועית מה כדאי לעשות הלאה. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום אורן אני מבינה את דבריך, וגם אני כמוכך לא מאמינה בחתונת בזק! אני חושבת שזה עניין של זמן להכיר את הבן אדם, ואף צריך לגור תקופה יחד לפני החתונה כי זה הקטע המשמעותי. כמו כן הרצון צריך לבוא משני הצדדים וכן העיתוי והתזמון של להכיר למטרת חתונה גם הוא צריך להיות הדדי. אבל... איך באמת זה קורא, מתי זה מגיע לנקודה בה שנינו התואמים זה לזה ניפגשים! האם תמיד כשהגבר אותו אני רוצה יהיה איתי יחשוב על החברה הקודמת שלו?, והאם כשאני אהיה עכשיו עם גבר אני אחשוב על אותו גבר שרציתי שבעצם חושב על החברה הקודמת שלו??? זה מן מעגל שלא ניסגר! אבל זה גם לתת צ'אנס! אני מאוד מאוד בררנית, ואני פוסלת על שטויות שקשה לי מאוד להתנתק מהן! אני אשמח אם תמליץ לי על טיפול נכון ותואם לי, וכן על פסיכולוג! אשמח אם תגיב על מחשבותי המצויינות להעי"ל, וכן על המכתב שכתבתי לרווית בפורום תודה רבה על התייחסותך בברכה אפרת