התוכנית ששודרה עכשיו בערוץ שמונה- לצוות המקצועי

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

26/12/2001 | 22:37 | מאת: ליהי

האם מישהו מהצוות המיקצועי פה מוכן להתייחס לדברים המזעזעים ששודרו שם..? בחיים לא חשבתי שאפשר לשלול בצורה כל כך ברוטאלית את זכויותיו הבסיסיות של בן אדם..! איך אפשר להסביר התנהגות כזאת של פסיכיאטרים? את קלות הדעת והפזיזות שבה מחליטים לאשפז בכפייה בן אדם, בלי לבדוק כלום, האם יש בסיס לחשדות, לטענות שמופנות כלפיו! ככה פתאום ביום בהיר אחד לקוחים בן אדם, קורעים אותו מהמציאות שבה חי, לוקחים ממנו את תעודת הזהות שלו ומעלילים עליו עלילות וסיפורי זוועה על לא עוול בכפו. ככה בכזאת קלות קובעים שבן אדם חולה נפש??? בכזאת קלות הורסים לבן אדם את כל מה שבנה? את כל חייו? אפילו את הראש שלו, ככה מפוצצים לו את הגוף בתרופות אנטיפסיכוטיות שיגרמו לו נזק בלתי הפיך ?... ככה?רק על סמך משהו שמישהו אמר??? ואני, נאיבית שכמותי... חשבתי שזה רק בסרטים.... היום בדיעבד אני שמחה שכשהייתי בדיכאון- לא הסכמתי ללכת לשום פסיכיאטר. בדיעבד.. אחרי התוכנית, אני אומרת לעצמי.. מי יודע.. אולי ביום מהימים היו מחליטים שאני מסוכנת לציבור ולעצמי והיו מאשפזים אותי בכפייה, ומזייפים מסמכים שיעידו על אישפוזים שלא היו ולא נבראו! מה אני אגיד לכם! אני פשוט מזועזעת מהמדינה הזאת! מהמדיניות המוזרה ומהקלות שבה נופלות החלטות הרות אסון! ולמי שבכלל לא מבין על מה אני מדברת.. תבררו מתי שידור חוזר! ותצפו! כדי לדעת איזה חלאות יש בעולם! אנשים שמנצלים את הסמכות שניתנה להם (שוטרים רופאים ופסיכיאטרים) לרעה! ועושים מעשים איומים! כדי שתדעו להיזהר וכדי שתדעו שאתם אף פעם לא יכולים לדעת מתי יחליטו שאתם "לא נורמאלים"\ אלימים\ מסוכנים וכיו"ב... סתם ככה.. כי למישהו ככה התחשק. מ ז ע ז ע !

לקריאה נוספת והעמקה
26/12/2001 | 23:03 | מאת: צבי

ליהי אני מציע לא להביך לחינם את אנשי הצוות. גם אם הם מודעים שתופעות כאלה מתרחשות וכולם מודעים לכך שהם מתרחשות לא יתייחסו באופן כנה בגלל קולגיאליות ובמילים פשוטות אחד מכסה את התחת של השני. אבל את יודעת מה לא פייר להאשים רק את הפסיכיאטרים. גם בבתי חולים רגילים מתרחשות תופעות איומות שמטואטאות מתחת לשטיח ( כמובן לצד מתן טיפול רפואי הוגן ). המדינה הזו רקובה איפה שאת לא נוגע הכל רקוב. לא ארחיב כי חבל על הזמן. ראיתי פעמיים במו עיני איך אנשים נפטרים בגלל פאשלות של רופאים. ולמשפחות מסרו ....סליחה לא יכול להמשיך לתאר משראיתי. אגב לדוד שלי קרה מקרה דומה . האו סבל מדכאון קל. הזמינו אותו להאשפז ודחפו לו תרופות אניטיפסיכוטיות או אנטידיכאוניות חזקות . בקיצור האבחנה היתה מוטעת והוא ניצל הודות לחושיה החדים של דודתי שאיכשהו הצליחה ללחלצו מציפורני הפסיכיאטרים והבחור החלים לגמרי ללא תרופות האבחנה פשוט היתה מוטעת !!!!!

26/12/2001 | 23:14 | מאת: ליהי

אני מאד מעריכה פה את אנשי הצוות ודווקא בגלל זה מענינת אותי תגובתם. לגבי מה שכתבת על בתי החולים, אני מסכימה איתך במיליון אחוז, אבל עדיין.. לראות איך לוקחים בן אדם בן שלושים, בריא לגמרי, בעל מפעל, קצין חי"ר במילואים, בעל תואר ראשון במדעי המדינה- פשוט לוקחים ומעוותים לו את הכל . פשוט הורסים לו את החיים.. ולמה? בגלל שחברתו לשעבר התקשרה לפסיכיאטר שלו ואמרה לו שיש לו נשק (ברישיון כמובן) ושהוא מסוכן לציבור ולעצמו??? ככה בקלות? אם אני אחליט שאני רוצה להרוס למישהו את החיים אני פשוט אתקשר לפסיכיאטר ואספר לו מה בראש שלי..? זה ממש ביזיון! בכלל יש משהו מאד חולה בבסיס המדינה הזאת! חולה מאד! ומסריח!

27/12/2001 | 11:24 | מאת: דקל

ליהי היקרה, צר לי על הזעזוע שלך, ויותר מכך צר לי שלא מספיק אנשים מודעים למצב הבלתי נסבל הקיים במערכת הפסיכיאטרית, וגילו זאת לראשונה ( אולי ... ) בצפיה בסרט בערוץ 8 הבעייתיות הינה בעיקר במישורים הבאים: 1. הקלות הבלתי נסבלת של האשפוז הכפוי 2. התנאים המזעזעים והמחפירים בבתי החולים הפסיכיאטרים, כולל תנאים אובייקטיביים של תנאי האשפוז, וכולל בעיקר היחס של הצוות הרפואי האטום, האדיש, וכנראה השחוק. מה שגורם לכך, שלא רק שלא עוזרים לאנשים במצוקה כפי שהיו אמורים, אלא, הם גורמים למאושפזים ( מרצון או בכפייה ) להחמרה במצבם ולטראומה לכל החיים. 3. העדר מסגרות הולמות לטיפול באנשים לאחר השחרור מאשפוז 4. הסטיגמה !!! כל אנשי בריאות הנפש כל הזמן מעודדים אנשים לפנות לקבלת עזרה נפשית, וטוענים שאין בכך כל בושה ( מה שנכון ), ושזה לא יפריע להם בהמשך החיים ( לא נכון !!! ), וזה בזמן שמי שפנה למסגרת טיפולית ציבורית ( בניגוד לפרטית ) מקבל תווית של חולה נפש לכל החיים, ובהמשך החיים שלו, בכל מיני נסיבות ( למשל: צבא, תעסוקה ), יצוץ הענין הזה שיש לו "עבר פסיכיאטרי", זה קורה הלכה למעשה, ומי שטוען אחרת משקר ! מי שאושפז, או טופל אצל גורם ציבורי צריך אח"כ כל החיים "להוכיח שאין לו אחות" !!! את מוזמנת להכנס לפורום "כפיה פסיכיאטרית" ( 319) ב- "תפוז" ולהיווכח במו עינייך בנכונות הנאמר כאן. בברכה, דקל

27/12/2001 | 13:30 | מאת: מאיר

ועכשיו אל תתנפלו עלי: חישבו רגע לפני שאתם מגיבים מהבטן ומהמותן!!!! לצד הטיפול המסור של חלק מאנשי צוות הפסיכיאטריה . חלק מהחוסים \מאושפזים עוברים התעללות מינית . חלקם מאשני צוות סוטים. רק לפני שנה הופיע כתה בידיעות בעניין אח בבית חולים פסיכיאטרי שהיה מכריח מטופלות לבצע בו מין אורלי ( בבית חולים פסיכיאטרי במרכז הארץ ). במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע נתגלה תופעה שכוחות עזר ביצעו דווקא מעשה מגומה בגר. היו מגרות אותו עד שהגיע לזקפה והיו לועגות לו. המנהל האדמיניסטרטיבי דאז היה גונב מצרכים מהיו מיועדים לחולי נפש והמאושפזים הגיעוחמצב של חרפת רעב. תופעה יותר מכוערת היא מעשי האונס בין החולים לבים עצמם ( מבין אלה שלא אבדו את הדחף המיני בשל צריכת התרופות ). כאן אין לבוא בטענות למאושפזים עצמם מסיבות מובנות אלא לאנשי הצוות הרפואי שככל הנראה בשל שחיקה אינם מפקחים כראוי מעלים עין ממעשי האונס. משאינו מתמצא בתופעה עדיף שלא יגיב ויצא להגנת המערכת המושחתת הזאת!!! לא שאני מונע בעדכם להגיב אלא שבאופן טבעי כמנגנון הגנה יש לנו לעתים נטיה לגונן כדי לא להתמודד באופן ישיר עם התופעה !! מדוב רבמעשים חמורים שיש סביבם קשר של שתיקה( כמו משכבי זכר בכפייה בבתי הכלא). החוסים בבתי חולים פסיכיאטרים משוללי זכויות יסוד אזרחיות. ושמגיני המוסר והצדק למראית עין יטענו שהכל כשורה. אכן אנחנו מדינת העולם השלישי בהרבה מובנים. רק שבמדינות העולם השלישי כולם יודעים שהשחיתות חוגגת . אצלנו הכל כאילו... מערבי.... כאילו תקין. אני יודע שהנושא מגעיל . אבל מדובר בתופעה חיה וקיימת !!!

27/12/2001 | 15:00 | מאת: HERA

מאיר, אני מסכימה איתך! המצב היום הוא, שברגע שאתה מאושפז המילה שלך כבר לא שווה כלום. בסה"כ למי מאמינים? לאיש צוות או ל"אדם שאינו מודע למעשיו"? אין כמעט מי שידבר בשמם של חולי הנפש, או המאושפזים... הקולות שכן קיימים לזכותם מעטים מדי. לאחרונה דווקא היתה בארץ התעוררות לקראת מודעות לאישפוז כפוי, אבל זה דעך מהר מאוד. מי שצריך להיות עירני למצב, אלו המשפחות של המאושפזים (כל זמן שהן לא אחראיות לאישפוז מסיבות של נקמה...)... אבל גם בהן משטים אנשי הצוות... הדבר היחיד שיש לי לכתוב ושמצדד במערכת הוא, שבכל זאת מדובר בעבודה שוחקת, עם אוכלוסיה לא קלה. זה לא מצדיק אף-אחד מהמעשים שתארת, אבל נותן נקודת זכות אחת לצוותים המקצועיים (?).

27/12/2001 | 16:37 | מאת: "אור

אני לא מופתע...הייתי גם בסרט הזה אולי עכשו תבינו למה אני כועס על כל העולם כי אני מכיר הרבה סיפורים מסריחים כאלו ממש "תיקים באפילה"

27/12/2001 | 21:26 | מאת: איתן

אור ברוך החוזר:) לצערי אתה צודק מאוד. בכל מקום בכל דבר שתיגע בו במדינה הזאת השחיתות הזילות בחיי אדם הביזיון ויש לזה עוד רשימה ארוכה. ואני כועס כמוך לפחות אם לא יותר. כי אני חונכתי על ערכים על אהבת המדינה. ומה שאני רואה כיום. ההגדרה ביזיון קטנה מאוד מאוד בהשווה לזה. לפני כמה שנים. אביב גפן כתב שיר שניקרא "עכשיו מעונן" ושם הוא כתב "אנחנו דור מזוין" אני זוכר איך ניסו כל הזמן לשנות את זה ל "אנחנו דור מצוין" וקיללו אותו ואמרו שהוא לא יודע על מה הוא מדבר בשירים שלו. אני מוכן להסכים שהוא מכוער. ושהקול שלו לא משהו. אבל לשירים שלו יש הרבה תוכן ומשמעות. ואם אתה שואל מה המשמעות??? פשוט תיסתכל מסביבך על הנוער על המישטרה (אם ראית ערוץ 8), בחדשות של היום. אפילו איך מרביצים למבוגרים לילדים, סמים תאונות ועוד. תגיד לי מי צריך אויבים אם אנחנו עושים את העבודה יותר טוב מהם. איתן

27/12/2001 | 21:47 | מאת: רות

לדעתי יש קצת קטרזיס בינכם לגבי העוולות שנגרמות במערכת הפסכיאטרית בארץ. אולי בנורבגיה יותר טוב אך ברור שכל הבעיה של מחלות הנפש הגדרתם והטיפול הוא רק בחיתוליו לעומת הטיפול במחלות אחרות. אני מאמינה כי 90% מהפסכיאטרים כוונתם טובה ואם תקשיבו להרצאות של הטובים מהם, גם הם מציינים כי הבנת הטיפול בנפש היא רק בראשית וזה אחד האתגרים של המאה 21. לגבי המקרה הספציפי של אישפוז בכפייה בעקבות תלונה- הרי ברור שצריך להיות במערכת גורם שתוכל להתלונן על מעשים קיצוניים לדוגמא אלימות קשה וכו'. צריך להבין כי לגורם הציבורי( פסכיאטר מחוזי) יש שיקול דעת ע"פ נתונים שנמסרים לו וע"פ הכלים שאיפשר לו המחוקק ולעיתים יש טעויות מצערות. גם אני חוששת נראה לי כמו כל אחד אחר מכח הזרוע אך זה בכל תחומי החיים לרבות המערכת הרפואית משטרה צבא וכו'. לדעתכם המצב יותר טוב בחו"ל ? יש לתת את הדעת על הכלים שניתנו לפסכיאטר המחוזי בחוק והיו לא מספר ראיונות עם פסיכטרים בכירים שביקשו שילקח מהם הצורך להחליט החלטות כאלו גם במקרי חרום. דעו לכם כי יש להפריד בין הנסיון האישי של כל אחד לבין הסתכלות על המערכת בכללותה. רוצים לשנות להשפיע להציע? כתבו מכתבים לנוגעים בדבר הקימו עמותה נוספת השומרת על זכויות חולה הנפש ( כיום לדעתי יש כבר כמעט עשרה כאלו) בברכה - מחכה לשמוע על הצעות ורעיונות חדשים

27/12/2001 | 22:05 | מאת: שמעון לוי

כולם זונות

27/12/2001 | 23:31 | מאת: HERA

רות, כמו בכל דבר - גם לנושא הזה אין רק צד אחד. השאלה היא, מהו הצד הדומיננטי? מה רואים יותר? האם מקרה אחד של פסיכיאטר פזיז ואדם פגוע מפצה על 2 מקרים "נכונים"? נכון, תחום הנפש ממשיך להתפתח מאז שפרויד התעסק בזה לראשונה. זה מסוג הדברים, שתמיד ימשיכו להתפתח - אין גבול לגילויים. אבל צריך לזכור את האדם הקטן (והסובל בד"כ) שתקוע מול מערכת... וכמו כל מערכת - גם פה העניינים זזים לפי ניירת.

27/12/2001 | 23:52 | מאת: מאיר

צפיתי שיהיה לכם קשה להתמודד עם העובדות. צפיתי שיקומו מגיני המימסד שבעצם מגוננים על עצמם (עדיף להתעלם שאנחנו חיים במציאות קשה ). רותי: על מנת לשמור על איזון ....בידקי בעצמך באופן מעמיק ורחב מה הפרופיל המקצועי והאישי של הרופא שפונה להתמחות בפסיכיאטריה בהשוואה לארצות הברית ( אני מדבר על הפסיכיאטר הממוצע ). אם אין לך רצון להתעמק אז אני אומר לך : רובם הם רופאים שלא התקבלו להתמחויות אחרות !!! בידקי ,תבררי האם אני סתם משתלח בתת קבוצה של ציבור... או אולי טענותי מבוססים . בדקי... קצת קשה להתמודד עם המציאות.. למען האמת מפחיד. ( הערה : שוב אמרתי רובם ולא כולם ). בשרות הסדיר תפקדתי כחובש לקחתי בעצמי חייל שנכנס למצב פסיכוטי ( אני חחייל בן 19 היתי צריך חהליט על האבחנה אבל זה כבר סיפור אחר). לא אפרט יתר על המידה את השתלשלות העניינים..מבית החולים בצפת הפנו אותנו לרמבם ומשם לבית חולים פסיכיאטרי. סופו של דבר שכלוא אותי בבית החולים יחד עם החייל הפסיכוטי והחייל. מזל ששלקחתי את הנושא בהומור. הטענה שלהם היתה שהיו צריכים להחליט מי החולה מבין שלשתנו. זה היה תאטרון של האבסורד אם כי קצת מפחיד. ישבתי במחלקה הסגורה כשעתיים. עובדת הנקיון עשתה דיאגנוזה לבחור ( כאילו). אחד מהחולים סיפר לי שבעבר נהג לאנוס אבל החלים....( ????!!!!!). אם לא היתי לוקח בהומור את העניין...זה היה יכול להיות טראומה רצינית עבורי,העובדה שישבתי שם עם הנהג וצחקנו וגוננו אחד על השני עזר לי. לא יודע איך היתי מרגיש באם היתי נקלע לסיטואציה הזו לבד.

29/12/2001 | 19:11 | מאת: דר' עמי אבני

לפני הרבה שנים היתי רופא תורן מ במיון הגיע אדם שבדיקה הפסיכאטרית שלו היתה לא נעימה אולם ללא שום ממצא ברור נועצתי בעוד פסיכאטר בכיר שהסכים עמי התקשרה משפחה שנשמעה אמינה שספרה שמצבו שונה מהרגיל ושבמצב דומה בעבר שרף את ביתו לאחר התלבטות - שוחרר לביתו כמה ימים אחרי זה אושפז לאחר ששרף את ביתו אין לי ספק שישנם אשפוזים מיותרים אני לא בטוח שתמיד הדילמות הן פשוטות כל כך דומני שיש הרבה יותר מעצרי שווא על ידי המשטרה ועל ידי בתי המשפט (לא שזה מצדיק) בברכה עמי

31/12/2001 | 15:49 | מאת: דקל

שלום וברכה, אם שמת לב, אף אחד לא הגיב להודעה שלי, אשמח לדעת מה אתה מסיק מכך ? אולי כל אחד שקוע עד מעל הראש בבעייה הפרטית שלו, ולא ממש מעניין אותו הבעיות של אחים לצרה, ולא ממש מעניין אותו להתגייס למשהו מעבר לבועה הפרטית שלו, כמה זה אופייני לחברה שאנו חיים בה שאין בה כל ערבות הדדית !!! אני מצפה לתגובה עניינית שלך לבעיות שפירטתי בהודעה שלי. בברכה, דקל

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית