מעונין לשמוע את דעת הפסיכולוג על סיטואציה מסוימת..

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

18/12/2001 | 21:41 | מאת: אלמוג

שלום, אני בן 17 וחצי ויש לי סי.פי קל (צליעה ברגליים) עקב כך אני אדם מבודד כמעט לחלוטין,החברה הרגילה לא מוכנה לקבל אותי איך שאני,ונשים נרטעות ממני בגלל מצבי הגופני... משום כך אני סגור,מופנם וכ"ו מעולם לא היה לי שום קשר עם בחורה,אפילו למצב של לדבר עם בחורה שאני לא מכיר בטלפון,גם לזה לא הגעתי... עוד אפשר לומר שהביטחון העצמי שלי שואף ל0 נוסף לכל זה אני סובל מחרדות עמוקות,כל חיי סבלתי מחרדות (בעיקר פחד ממות,מחלות אך גם חרדה חברתית),הייתי אצל מספר פסיכולוגיים ואפשר לומר שזה עזר,אבל ברגע שהטיפול הפסיק,הכל חזר אלי.. ואם לא דיי בזה בשנה האחרונה נכנסתי לדיכאון.. לפני מס' שבועות החלטתי לקחת את העניין ברצינות ופניתי לפסיכיאטר,הוא נתן לי סרוקסט שממש ממש לא עזר אלא להפך,החליפו לי את הכדורים לאדרונקס,גם כן לא עזר.. החלטתי שאני לכדורים יותר לא מתקרב! משום שעשיתי חושבים וראיתי שהנזק הוא יותר גדול מהתועלת (הנזק היה רב ותועלת כלל לא היתה) אמרתי לעצמי,ניסיתי כבר הכל.. מה עוד אוכל לעשות? פניתי אל המיסטיקה.. .בן אדם שמבין בקמעות שלח לי קמע לפני כ 3 שבועות וביינתים תודה לאל הקמע העביר את החרדות וגם העלה את הביטחון העצמי,גם החרדה החברתית פסקה כלא היתה... ,תגיד שאתה לא מאמין בקמעות אני אגיד או קיי אבל לפחות זה עשה את מה שהכדורים של הפסיכיאטר לא הצליחו לעשות,וזה עשה את זה גם בלי תופעות לואי וכ"ו.. אולם עדיין מוקדם לומר לבטח שזה עזר כי חלפו רק 3 שבועות,אבל אני מאמין שזה אכן עוזר!! זה פשוט עוזר לי!! עד עכשיו סיפרתי רק רקע למצב.. עכשיו אתחיל לספר למה בעצם החלטתי לכתוב לפה: בחודש האחרון הכרתי בצ'ט משהי בת 16 וחצי שמאוד מאוד מאוד התחברתי אלייה,וניפתחתי אליה בצורה בלתי לרגילה, סיפרתי לה ה-כ-ל על המצב שלי והיא קיבלה הכל בהבנה (מה שלא קרה מעולם ואני מדגיש מעולם אם בנות אחרות) וכיום אנחנו מנהלים קשר טלפוני שאיתו אני מרוצה מצד אחד ולא מרוצה מצד שני מכמה סיבות: ראשית היא נשמעת הבחורה הכי אינטלקטואלית,והכי.. מבינה שבעולם אבל כמו שאמרתי יש כמה בעיות,היא התחילה לספר לי עליה סיפורים מאוד מאוד מאוד מוזרים כמו: שהיא מדברת עם רוחות, מתעסקת בכל מניי ענינים של מיסטיקה וכ"ו... שיש לה חבר בן 42 ואמא שלה לא יודעת על כך... עוד היא סיפרה שהיא היתה נשואה! וגם החתונה היתה בסתר.. והיא התגרשה משום ש.. כך וכך .. (זה לא רלונטי כרגע.. ) הסיפורים נשמעו לי מאוד מאוד מוזרים.. סיכמתי איתה שהיא מדמיינת את הכל ואני לא מאמין לכלום.. היא אמרה שהיא יודעת שאלה נשמעים סיפורים מצוצים מהאצבע ואין לה בעיה עם זה שאני לא מאמין ... אז המשכנו בקשר הטלפוני.. אבל ישנן עוד בעיות כמו למשל: אנחנו גרים אחד מאוד מאוד רחוק מהשני (אני בעכו והיא באילת) שנית אנחנו מדברים כל יום 3 שעות בטלפון בערך (מעולם לא נפתחתי כך אל אף אדם) אבל הבעיה היא שתמיד אני מתקשר,כי היא טוענת שאין לה שיחות יוצאות ו.. אני חושב על החשבון טלפון שיגיע בסוף החודש ואל התגובות של אבא שלי.. היא כל הזמן אומרת לי שלא מעניין אותה המראה החיצוני,והיא דיי מתחננת שאני אבוא אליה כדי שנפגש.. הבהרתי לה שאין סיכוי שאני אגיע (מהמון סיבות שאני לא אכנס אליהם כרגע...) הבהרתי שישאר בינינו רק קשר טלפוני.. אציין שהשיחות איתה גורמים לי לרגש מאוד מאוד חיובי,אנחנו מדברים על הכל.. ניכנסים לכל מני פילוסופיות .. ופשוט.. אני מוצא איתה נושא שיחה.. שזה לא יאומן.. השיחות מכנות לי רגש מאוד מאוד חיובי (אני יודע שציינתי את זה כבר אבל זה לצורך הדגשה) כדרך אגב אציין שכיום אני בשיחות עם סטודנד לעבודה סוציאלית (דרך קופת חולים זבולון) הייתי איתו רק בשני פגישות בינתיים,אבל אני שם לב שאין לו ממש תשובות או עצות לבעיות שלי אבל את זה נעזוב לעת עטה.. השאלה העיקרית שלשמה כתבתי פה: האם לאור כל הנתונים המקיפים שנתתי לך פה האם אתה חושב שכדאי לי להשאר איתה בקשר? התשובה חשובה לי מאוד ובבקשה אל תגיד לי לספר את זה לעובד הסוציאלי כי.. אני מרגיש שאין לו עצות טובות בשבילי ואני רוצה לשמוע דעה מקצועית ... אז אנא ענה להשאר איתה בקשר ? ומה דעתך על כל הסיפור שלי? מה אתה ממליץ לי לעשות? בתודה מראש וסליחה שזה כ"כ ארוך

לקריאה נוספת והעמקה
19/12/2001 | 01:07 | מאת: HERA

אלמוג, אי-אפשר לומר לך מה לעשות לגבי הקשר עם אותה בחורה, משום שההחלטה צריכה להיות שלך, אחרי השיקולים שתעשה. אני מכבדת את האמונה שלך בקמע... למה שלא תכבד את ענייני המיסטיקה של אותה נערה? כל זמן שאף-אחד לא נפגע מזה, הרי שאין פסול בשום אמונה. מכיוון שהבהרת, שאתה מוכן להישאר איתה רק בקשר טלפוני - בשל כל הסיבות שהבאת (הרגשה טובה, הבנה וכו'), אז הבעיה היחידה היא הנושא של מי מתקשר למי. אני מסכימה איתך שזה לא הוגן שכל ההוצאות נופלות על הצד שלך - תציע לה לקנות טלכרד ולהתקשר מטלפון ציבורי ותראה מה תהיה התגובה שלה... אם היא מסכימה, אז אין בעיה, אם לא אולי כדאי שתשקול שוב את כל הנושא. זו סתם דוגמא, אני מניחה שיש עוד רעיונות.

19/12/2001 | 16:10 | מאת: ספיר

אלמוג שלום, לגבי הקמע, אמונה זה דבר מאוד חזק. ואני מאמינה במה שעוזר ככה שזה מה שחשוב. לגבי הקשר הטלפוני עם הבחורה, אם הקשר הזה משפיע עלייך לטובה ומוציא אותך מתחושות הבדידות אז אולי כדאי להמשיך לקיים אותו. בנוגע לתעריפי שיחות בינעירוניות אני יודעת שהתעריף מאוד מוזל בסופי שבוע ולאחר 22:00 בלילה. אז מבחינת הוצאות השיחה אפשר עדיין להמשיך לקיים את השיחות ולא לקבל חשבון מוגזם. אולי בעתיד תשקול להיפגש עם הבחורה ולהוסיף מימד נוסף להיכרותכם. בנוגע למה שהיא מספרת לך, כל אחד שונה מהשני ועם נסיבות חייו, בנוסף לאמונות ותפיסות סובייקטיביות. (זה הופך אותה אפילו למעניינת לא? לפחות בעיני אנשים מסוימים..) ספיר

19/12/2001 | 17:15 | מאת: ד"ר אורן קפלן

אלמוג שלום אני מתאר לעצמי שהארכת בנסיון לתת לי את כל הפרטים כדי שבאמת אוכל לתת לך תשובה ישירה מבלי להפנות אותך לגורם הטיפולי שאינו עונה על צרכיך לפי הרגשתך. למען האמת, הפרטים והעובדות לא עזרו לי לגבש עצה שאפשר לתת לך. אם החיים היו כל כך פשוטים, שניתן לקבל בהם החלטה של "שחור ולבן - כן ולא" על סמך תיאור מדוייק של פרטים, בוודאי לא הייתי צריך את עצותי. אני חושב שיהיה זה בלתי אחראי מצידי לתת לך תשובה לשאלתך כי בכל תשובה שאתן, חיובית או שלילית, יתכן שטובתך הינה בדיוק הדבר ההפוך. אני מבין את אכזבתך מהטיפולים השונים שקיבלת עד כה והתחושה שהם לא עוזרים לך. אתה מתאר בעצמך עד כמה דמויך העצמי נמוך, והדבר אולי מקשה עליך לבטוח בעצמך שאתה עושה את הדברים הנכונים עבורך. יש מצבים בהם לא אהסס ואמליץ כך או אחרת. במקרה שאתה מתאר אני חושב שאתה צריך לעבד את הדברים בדיאלוג עם איש מקצוע, ולא במונולוג אינטרנטי עם איש מקצוע אנונימי, למרות היתרונות שיש בכך עבורך. אם לא מצאת עד היום את המסגרת הטיפולית המתאימה, אין זה אומר והיא לא אפשרית. בטווח הארוך אתה צריך לעשות שינוי פנימי. מגבלותיך האובייקטיביות הן דבר שניתן בוודאי להשלים איתן, כל עוד אתה תסלח לעצמך עליהן יום אחד. זו אולי עיקר העבודה הטיפולית לה אתה נדרש. בהצלחה, ומצטער אם אני מאכזב אותך על העדר העצה המיידית ד"ר אורן קפלן

19/12/2001 | 17:41 | מאת: אלמוג

תודה לך על תשובך,ולכל הגולשים שהגיבו גם כן..

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית