חרדה או דיכאון
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
לפני שנה אובחנתי כסובלת מחרדה ודיכאון טופלתי בתרופה ציפרמיל+פסיכולוג, רק כעבור חצי שנה הרגשתי טוב יותר ואז נאמר לי להפסיק את הטיפול כעבור חושיים לאחר תקופה של ויכוחים עם בן הזוג הרגשתי שהכל חוזר ומאז כל מה שקורה לי אני משליכה לחרדות,פשוט לא מצליחה לחשוב בהיגיון , אני מנתחת את עצמי - האם אני שמחה, עצובה האם זה חוזר איך אטפל כי כלום לא עוזר {אני גם מטופלת ברפלקסולוגיה} וכך אני לא מצליחה לתפקד השאלה היא האים זו חרדה דיכאון - אני יודעת שאני לא חושבת בהגיון ושאם אפסיק לחשוב על זה זה יעבור אבל לא מצליחה ולכן כועסת ושונאת את עצמי-מה עושים כולם אומרים לי פשוט להפסיק לחשוב ואני לא יכולה אני משתכנעת שאני אשמה שהכל בראש ולכן תרופות לא יעזרו, חשוב להגיד שמטיבעי אני שלילית לחוצה וביקורתית כלפי עצמי לכן אני לא יודעת אם יש פתרון או שככה אני (לפני המשבר הזה שהגיע אחרי שפעת, היתי היסטרית אבל חייתי עם זה } דחוף!עוד דבר קראתי על תרופה טיבעית בשם פרע המופק מהיפרקום פרפורטום -צמח זה יכול לעזור?
נא התערבותך, בדרך כלל התיחסויותך נבונות וענייניות . לי אין מה לומר ונראה לי שאתי מאוד סובלת
אני הייתי ממליצה לך לנסות תרופה כמו פרוזאק או סרוקסט. אני סבלתי מדיכאון ומזה כשנה אני לוקחת 2 סרוקסט כל יום ושיחות עם פסיכולוגית כפעם בשבוע וכך אני מצליחה לתפקד ואפילו להנות לפעמים ולהיות שמחה. שווה לנסות . אין טעם להאשים את עצמך בכך שאת סובלת מדיכאון ומחרדות כי את ממש לא אשמה והמחשבות האלו גוררות אותך למצב גרוע יותר. כל אחד נולד עם מטען גנטי אחר. אני נולדתי עם מטען גנטי של השמנה (מאמא שלי) ושל דיכאון (של אבא שלי) ועם זה אני צריכה לחיות בצורה הכי טובה שיש, תוך שימוש בעזרה הכי גדולה שאני יכולה למצוא.בהצלחה וכל טוב וחג שמח.שיריתה.
אתי, בכל מה שקשור לטיפול תרופתי, המושג שלי שווה לאפס... כבר כמה שנים שאני לא לוקחת תרופות. אבל בכל זאת נראה לי, שאת צריכה לחזור לטיפול (לפחות פסיכולוגי בתור התחלה)... אם משהו תרם לך בעבר, למה שהוא לא יישפר את הרגשתך גם הפעם? רוב האנשים מנתחים את עצמם ברמה כזו או אחרת, אבל כשזה נעשה גורם שמפריע בחיים, צריך לטפל בזה... לנתב את זה למסלול בריא, ולא למסלול של חרדות. זה נכון, אם כולם יגידו לך להפסיק לחשוב, זה לא יעזור. רק את נמצאת במקום שלך, ואף-אחד אחר (גם אנשים עם המון רצון טוב) לא יכול להגיד לך על מה ואיך לחשוב, גם אם המחשבות מציקות. גם אם את שלילית, לחוצה וביקרותית כלפיי עצמך, אפשר לאזן את זה בצורה כזו, שתוכלי לראות את הדברים (גם השליליים) בצורה נכונה ולא עקומה, כמו שקורה לך עכשיו. לפעמים האשמה עצמית היא פתרון נוח... ז"א, את לא "רבה" עם הסביבה, וככה נשמר איזשהו שקט יחסי ולא אמיתי, כי את "ברוגז" עם עצמך... אתי, אני חושבת שאת יכולה לעזור לעצמך, את רק צריכה לתת לעצמך דחיפה קטנה ולפנות שוב לקבלת טיפול. תרגישי טוב, HERA.
אתי שלום דומה מהמכתב שאת במצוקה שתוך המצוקה שקול הדעת שלך משתבש איכשהו בהחלט יתכן שחזרה לטפול כולל טפול תרופתי תועיל היפריקום הוא למעשה תרופה המופקת מצמח למעט הילה "טבעית" הוא תרופה לכל דבר אולי מעט פחות יעילה לסכום די לבלבול פני לטפול (ויצא לי חרוז) בהצלחה עמי
ד"ק אבני שלום תודה על התשובה רציתי לדעת מהן ההשלכות של טיפול תרופתי לאחר שמפסיקים אותו והאם יכול להיות שבגלל שהפסקתי את הציפרמיל נגרם לי שיבוש ובכלל האם זה הגיוני שרק אחרי חצי שנה היו תוצאות ורק לחודשיים? האים התרופה לא התאימה לי? מה אתה ממליץ? האם יש בדיקה -סיטי מוח אולי שיכולה לבדוק האים יש צורך בתרופה זה נראה חסר אחריות שאחרי 2 דקות שיחה עם פסיכייטר אני אקח כדורים ועוע שתי שאלות קטנות -מהו הורמון הסרטונין ותפקידו מהו אופן הפעולה של התרופות וכשלקחתי תרופות הרופא שלי אמר אחרי 5 חודשים שכבר הייתי אמורה להרגיש טוב יותר וכדי שארגיש כך כדי שאפסיק עם הכדורים לכן הייתי בלחץ לסיים איתם-השאלה היא האים שימוש בכדורים מוגבל לזמן מסויים האים יש נזק בשימוש לטווח רחוק והאם כדי שמסיימים את התרופה לעבור לקחת תרופה חלשה יותר כגון פרע ורק אז להפסיק מקווה שתענה על כל שאותי- הרבות-אני פשוט מרגישה שאין לי עם מי להתייעץ היות ןגם הפסיכולוגית וגם הפסיכייטר אז לא אמרו לי הכל וחלק מהמידע שנתנו לי לא היה מדוייק
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
