התקפי זעם

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

03/12/2001 | 11:40 | מאת: דניאלה

שלום, כל מערכות היחסים שיש לי עם גברים מסתיימות תמיד לאחר כשנתיים לאחר מריבות אינסופיות ובמצב שהגבר מתעב אותי... בד"כ אני נחמדה וכו', אך לפחות פעם בשבוע יש לי התקפת זעם איומה ואינני יכולה לשלוט על מה שיוצא לי מהפה...אני מאשימה את בן הזוג, תוקפת אותו, מקללת ואומרת דברים חריפים כ"כ שאין דרך חזרה מהם, אחרי שאני נרגעת אני מתמלאת רגשי חרטה ואשמה ומתחננת שיסלחו לי על המילים הנוראיות שאמרתי. בן זוגי הנוכחי מאשים אותי בהתעללות מילולית, הוא אומר לי שאני כמו גבר מכה... והוא לא יאמין יותר להתנצלויות שלי. מצד שני כל האשמות שלי די צודקות, רק הדרך בה אני מביעה אותם. הייתי עושה הכל בשביל להשתנות, בשביל ללמוד להתאפק, במיוחד בשביל בן זוגי הנוכחי שאותו אני מאוד אוהבת. בברכה דניאלה

לקריאה נוספת והעמקה
03/12/2001 | 12:40 | מאת: שלומי

אבל מה יקרה אם באמת בן הזוג יהיה מושלם. מלאך. לא יתן לך שום סיבה לרוגז . האם אז לא יהיו לך טענות והתפרצויות כלפיו ? או שההתפרצות חייבת לבא ובן הזוג הוא פשוט המישהו שנמצא בכדי לחטוף את זה ?

03/12/2001 | 13:09 | מאת: דניאלה

אני לא מחפשת מושלמים, אני רק רוצה ללמוד להתאפק. לא לומר כלום למרות שאני מתפוצצת מרוב חוסר צדק וסבל... אני פשוט לא יודעת להתאפק, כל מה שעולה על לשוני - נאמר. אני כל הזמן צודקת ומפסידה...

03/12/2001 | 18:10 | מאת: ד"ר יוסי אברהם

תשובתי בהודעה שלמעלה ד"ר יוסי אברהם

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית