אני בולימית - בעלי "עלה" על זה אתמול

אני בחורה בת 25 שנה וחצי אחרי לידה מאז הלידה אני מקיאה אחרי ארוחות "כבדות" אני די רזה (כך כולם אומרים) שוקלת 55 קילו אך פוחדת מוות מלהשמין. אתמול בעלי חזר מהעבודה מאוחר ואני ישנתי הוא העיר אותי בדאגה ושאל - "איך את מרגישה?" "אני רואה על האסלה שהקאת? זו לא פעם ראשונה שאני רואה שאריות קיא, את אוכלת ומקיאה?" (בדאגה/צעקה) עשיתי עצמי לא מבינה על מה הוא מדבר וחזרתי לישון "אני אדבר איתך מחר" אמר. ועכשיו אני בעבודה לאחר שיחת טלפון איתו יזמתי אני את הנושא אמרתי לו שכבר כמה ימים יש לי בחילות ואני לא מרגישה כל כך טוב (למזלי אתמול כאב לי הראש - והוא ידע אז שיחקתי על זה) אני יודעת שהוא חושד והוא מרגיש חסר אונים, אני לא רוצה שירגיש רע ואני רוצה להפסיק עם זה אולם הפחד מהעלאה במשקל גדול יותר. אני לא יודעת מה לעשות. אני נאה מאוד, מצליחה בעבודה ובחברה כולם רואים בי בחורה מקסימה ולבבית אז איפה הבעיה? מבקשת עזרה........ אני מתביישת מבעלי על שעלה על זה (אף על פי שהכחשתי) בבקשה עזרה!

hi ravit... sound like u feel realy bad about thewhole thing and u r right - this is not natural to throw up - u have a problem and u need to deal with it - don"t be afraid to ask help from a profesional therapist - u should do it as soon as posible so things won"t get worst... abou tyour husbend - u have a loving carring husbend who wants u to feel good and be happy - share your problems with him,this is the point of beeing married - u have someone to share your darkest things - u don"t have to share all but he needs to know that htere is a problem......... hope u "ll feel better anat

רוית, אין לך מה להתבייש ממנו ובמה שיש לך!!!!!!!!! זה יכול לקרות לכל אחת. הוא צעק לך בעצם: "יש לך בעייה ואת לא אומרת לי???" הוא דווקא יכול לעזור. גם את צריכה עזרה. עדי

רציתי לדעת - קראתי קצת על הנושא ואני לא מבינה אם זה לא עוזר להרזייה אז בעצם מה הטעם? החלטתי שאני לוקחת אחריות ומנסה להפסיק לבד! אני לא מוכנה שיידעו על בעייתי (אפילו בעלי התומך והרגיש) ולכן לא אפנה לעזרה. אני מאוד מקווה שאצליח לבד . אני ממשיכה לשמוע את קולו של בעלי "את אוכלת ומקיאה?" משפט שנאמר בזעזוע וכאב - וקשה לי עם זה. אני רוצה להפסיק - אני מקווה שההחלטה תעזור. אני לא מקיאה כל יום ואחרי כל ארוחה- רק כשאני מרגישה שאכלתי יותר מידי...... אז אולי זו תקווה - שכן אפשר להצליח שהרי אני לא כמו בנות אחרות שכתבו כאן שמקיאות באופן לא רציונלי לאחר כל ארוחה או כל דבר אחר שנכנס לפה. אני במודע מחליטה שאכלתי היום יותר מידי ושאני לא מוכנה שזה יישאר בגופי. אולי כל מה שאני צריכה זה לשלוט על מה שנכנס לפי בצורה מסודרת, ויש ימים שאני באמת מצליחה לאכול נורמלי ומעט. אז אולי יש לי תקווה......... נכון?

קודם כל תכחישי. תגידי לבעלך שכנראה אכלת הרבה מידי, התכופפת והאוכל עלה לך. הוא בטח ישכח מזה, ולהבא תדאגי לנקות את האסלה היטב, אלא אם כן את רוצה עזרה ופתרון לבעית הבולמיה.

הדבר האחרון הוא שרציתי לפגוע במישהי מכן. אני בדיוק כמו כל אחת מכן. ואולי אפילו פחות מזה, כי אני פחדנית. מפחדת שבחברה לא יאהבו אותי כמו שאני (אז אני מקיאה) , מפחדת שבעלי לא יאהב אותי (אז אני מכחישה), מפחדת להפסיק להקיא (כדי לא להיות שמנה).... אני פשוט גרועה.... תודה על כל התגובות, מקווה שאצליח לפני שיהיה מאוחר מידי..... ושוב סליחה!

שלום לך. אני מקווה שאת לא רצינית בהצעות שלך, אם כן בשלב זה שימרי אותן לעצמך לי