ליהי,,

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

26/11/2001 | 02:54 | מאת: ויוי

בוקר טוב ואור לך, שהשמש תיזרח לך כשתצאי החוצה , ושבחומה תרגישי את חיבוקי אליך היום! ושיהיה לך מה לעשות , כי המעשה , משכיח הכל. או__ה__ב_ת ויוי

26/11/2001 | 08:54 | מאת: ליהי

מקסימה שלי... תודה על העידוד. רק עכשיו התעוררתי ומיד רצתי "אליכם" ..... כמו שאת יודעת כבר, אני עוברת התמודדות די מכאיבה. אני מרגישה את הכאב, את הפגיעה - כמעט בכל דקה מהיממה. אני משתדלת להעסיק את עצמי כל הזמן, כדי לא להיסחף עם הכאב. מנסה לשלוט בו. אבל את בטח יודעת שזה לא עובד ככה... כי ברגע שאני עם עצמי זה שוטף אותי. גל ענקי של כעס, של גועל, של אכזבה. אני יודעת שיגיעו ימים טובים (בע"ה). אולי בנתיים במקום לברוח מהעצב אני אתן לעצמי לחוות אותו? לא לפחד ממנו. לתת לו מקום בקיצור. בכל אופן, היום בבוקר יש לי אולטראסאונד- הרופאה שלי חושבת ששוב חזרו לי הציסטות המעצבנות , תחזיקי לי אצבעות... ביי בנתיים :-)

26/11/2001 | 15:56 | מאת: HERA

היי, עכשיו אני "מנקרת" בעצים של אחרים... איך עברה הבדיקה? הכל בסדר, או שחזרו הציסטות? מקווה בשבילך שזו היתה אזעקת שווא...

26/11/2001 | 09:49 | מאת: "אור

ולמה לא יושנת??

26/11/2001 | 12:41 | מאת: ויוי

אור ,,,,יקר שאלה טובה אני חושבת שאני לא יכולה להיפרד ממנו ,,,,מהמחשב אדם נורמלי,חושב על פוך ושמיכה ,ואני דוחה עד השעות הקטנות של הלילה, אני רק יודעת שכיף לי ככה. (רק אתה מסוגל להוציא ממני את המילה ,,, כיף ) אוהבת ויוי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית