...

פתאום זה קורה שהמרחב יותר גדול ואני כאילו יותר חשופה לסכנה השקט מאיים והרעשים מפחידים ואני לא מצליחה לחשוב על הסיבה שתעורר את הפחד הזה ולא רוצה לראות אותי פה מרגישה יותר מדי נוכחת... ולא רוצה ליפול לשום תהום יותר שבוע עגול נקי ויפה אני לא אהרוס, זה רק יגרום לי להרגיש רע יותר... הרפייה לא מצליחה הסחות דעת דורשות יותר מדי ריכוז תנועה דורשת אוויר שאין לי עכשיו מספיק ממנו אז מה בכל זאת עושים עם התקף חרדה?

מחזיקה לך אצבעות, ששבוע יהפוך לשבועיים, שיגדלו להיות 3 וכו'...

תודה חמודה:) אולי פשוט היה מאיים מדי להעביר שבוע שלם. זה הרבה זמן לא ממש קרה. בהתחלה אמרו לי (מטפל שהיה לי) שהפרעת חרדה היא חלק מהפרעת האכילה והן יפסיקו בבד בבד. כנראה שאצלי זה לא ככה... בכל אופן יום חדש היום... אבל יש לי הערה ואל תפגעו-אני לא רוצה להשמע כמו המטיפים למינהם, ואני ממש בעד שתתחברו ותעזרו אחד לשני אבל באמת לפעמים אפשר ללכת לאיבוד בכל העצים האילו. זה באמת גורם לפספס את מהותו של הפורום הזה, גם מבחינת הייעוץ המקצועי וגם מבחינת עידוד ותמיכה. תחשבו כמה לא נעים לאנשים לכתוב ולהפריע לשיחות שלכם... יש מקום לעצים ארוכים בפורום, אבל לייעוץ ותמיכה. זה לא פורום דיבורים. זו רק דעתי. בבקשה אל תתקיפו אותי, מקסימום תתעלמו. יום נפלא, אני.

hi noname,hi hera noname i`m here if you want to talk,or phone me

היי ליסה, סתם לאחל לילה טוב... אני אהיה פה בסביבה...

תודה את מתוקה. לא התקשרתי כי נרדמתי בסוף... וגם כי באמת היה מאוחר וזה קצת מוגזם. אולי אני באמת אתקשר מתישהוא ותספרי לי מה קורה... :)

בוקר... לפעמים נדמה לי שהתקפות החרדה שלנו מתואמות, אז או שזה ערב שבת שהוא קשה לפעמים קצת יותר, או שהחרדה פשוט יורדת לעולם ותוקפת כל מי שנקרה בדרכה, כל מי שמספיק חלש ובנקודה מספיק פגיעה ורגישה וחשוף אליה, וכן לפעמים כלום לא עוזר - אי אפשר להתרכז בשום דבר אחר, וצריך פשוט לתת לה לעבור בתוכנו ולנסות להקטין את ההשפעה הרעה, ולנסות לצמצם את הנזק עד כמה שאפשר ולנסות להאמין שזה עובר, ואכן זה עובר.. בבוקר שלמחרת היא בדרך כלל ולרוב לא קיימת, ואפשר לחזור לשגרה פחות או יותר... עד הפעם הבאה... מקווה שיש לך כבר שבוע ויום, ושיהיה לך שבוע קל. אביב.

ערב שבת מציין את פתחו של שבוע ומי יודע מה יוליד יום. אני לא יודעת אם קיים בעולם אדם מרגיש וחושב שלא יפחד אחרי שקורים לו כל כך הרבה דברים... לא קל להתעמת עם הדברים, זה נראה מפחיד על אף שלפעמים זה יוצא מכלל פרופורציה. ואולי חרדה באמת תופשת סתם? אנשים פגיעים וחלשים? הסערה הרגשית וחוסר השקט וכל תחושות חוסר האונים והנטישה שבאים בעקבות התקף חרדה...וכל הסימפטומים הגופניים שלה שמפריעים להלחם בכל התחושות האילו-הכל באמת די נוראי וכמו שאמרה נזבורה בפורום וצודקת: שלרוב, מי שלא עבר את זה לא יודע מה זה... אבל זה שאני יודעת שזה יעזור, זה לא אומר שאני רצה לבלוס ולהקיא...המעגל החוזר הזה לא נסתר מעיני. אבל באמת אי אפשר לעשות כלום. אני לא יודעת למה אני עדיין מחפשת את הפיתרון. בדר"כ אני מנסה לשכב במיטה, מתחת לשמיכה, מרגישה את העיניים והראש מאוד כואבים ומחכה להרדמות. זה מורט עצבים. זה עינוי (בשבילי,לא יודעת מה איתך) אבל בסוף השינה באה, או שזה עובר ואז אני יוצאת... אתמול היה לי קל להרדם. הייתה לי סחרחורת משום מה (אני לא "מקטינה ראש", באמת שלא הייתה שום סיבה) והתעייפתי מהר ככה שישר נרדמתי. עוד לא נגמר היום...אבל כנראה שיהיה שבוע ויום, אבל זה לא ההישג מבחינתי. הקאתי רק פעמיים ב-3 שבועות (סופ"ש שעבר) וזה ההישג. היום עבר לי רגוע ונחמד יחסית לבוקר העצבני שקמתי אליו...תודה שהתעניינת. ואל תזכירי לי את הפעם הבאה:((((( אז מה שלומך את?