אנורקסיה נרבוזה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ברצוני לקבל קצת פרטים לגבי נושא חילוף חומרים ביתי בת 15 חולה מזה חצי שנה מקבלת עזרה ומטופלת.{אנורקטית}רוצה להחלים וביקשה עזרה. התפריט כולל ארבע ארוחות ביום -שווה ערך קלורי בסך 1,500 קלוריות ,לפעמים יש פספוסים. לאחרונה החלה לרדת במשקל באופן קיצוני האם הגיוני שבשלושה ימים אפשר להשיל מהמשקל 1 ק"ג למרות שהיא אוכלת ובהשגחה ראוי לציין שהדילוג בבית הספר וכל השאר בהשגחה. בממוצע היא אוכלת כ-1,100 קלוריות ביום . במשך תקופה לא העלתה במשקל בצורה משמעותית כ-200 גרם בשבוע הדיאטנית רוצה עליה במשקל בשבוע כ 1 ק"ג מה לעשות האם יש אור בתהום ?? האם הגיוני "למנוע ממנה הליכה לבית הספר " כדי לא לבזבז אנרגיה ??? מדובר בתלמידה מחוננת קצת עצות אפשרלקבל????? אשמח ואודה
סתם השערות.. לאנורקטיות יש הרבה דרכים לרדת במשקל גם כשהן ב"השגחה" על האוכל, והן גם לומדות הרבה טריקים איך לעשות את זה. אפשר לנסות לבדוק אם היא משתמשת בחומרים משלשלים, אפשר לבדוק אם היא עושה ספורט בחדר כשהדלת סגורה ואולי אפילו בלילה במקום לישון, אפשר לבדוק אם היא אוכלת ב"השגחה" ואחר כך מסתגרת בשירותים או במקום אחר ומקיאה, ואולי ה"השגחה" לא ממש טובה, יש הרבה טריקים כמו למשל בשניה שאת מסובבת את הראש, לדחוף את האוכל בכל מיני מקומות נסתרים, או להאכיל את הכלב, אם יש לכם. קצת קשה להאמין שמתפריט של 1,100 קלוריות אפשר לרזות קילו בשלושה ימים, אלא אם כן יש משהו נלווה, אולי אחת מהאופציות שציינתי, ואולי משהו אחר. בכל מקרה אני לא חושבת שכדאי לך למנוע ממנה ללכת לבית ספר. אני לא חושבת שה"סגירה/כליאה" שלה בבית הם משהו חיובי, ההיפך. אני חושבת שבית ספר והזמן שהיא מבלה שם, זה משהו שנותן לה נקודת מבט והרגשה חיוביים יותר, היא נמצאת בסביבת החברות שלה, שזאת סביבה תומכת, היא לומדת והיא יכולה למצוא בזה משמעות להמשיך הלאה כדי להילחם באנורקסיה. האמת היא, שבתור אנורקטית לשעבר, עליה של קילו בשבוע נשמע לי הרבה, ושל 200 גרם מעט, אני הייתי הולכת על שביל הזהב באמצע, חצי קילו בשבוע, בשיתוף עם הדיאטנית כמובן, ובראיה של עד כמה חמור המצב הפיזי והתזונתי שלה, ועד כמה החוסרים מפריעים לתפקוד וגורמים לחולשה, סחרחורות ועייפות. ובנוסף לדיאטנית, יש משהו שלא ציינת, וזה אם היא נמצאת בטיפול פסיכולוגי, ואם התשובה היא לא הייתי חושבת על האפשרות לשלב כזה טיפול. בדרך כלל האנורקסיה משלבת בתוכה מצוקות נפשיות, והעליה במשקל פותרת את הסימפטום אבל לא את הבעיה, ואז עלולים לצוץ סימפטומים חדשים, או שהאנורקסיה תוקפת שוב מחדש, לפעמים גם קשה יותר. בגלל זה נראה לי חשוב לשלב טיפול פסיכולוגי - גם לצורך תמיכה, וגם כדי לברר מה עומד מאחורי הסימפטום ולמצוא דרכים בריאות לפתור את המצוקה, ולא לפתח הפרעה חדשה. יש אור בקצה המנהרה, אפשר לצאת מאנורקסיה, רק צריך למצוא את כלי ההתמודדות הנכונים ולא מספיק לטפל בחלק הפיזי בלבד של ההשמנה בדרך כלל. טיפול משולב של דיאטנית ופסיכולוג/ית יכול לעזור, ביחוד אם ביתך הראתה נכונות לקבל טיפול ולצאת מהמחלה וביקשה עזרה, עכשיו צריך באמת רק למצוא את הכלים הנכונים שיעזרו לה, כי גם כשהיא רוצה לצאת מזה, לפעמים האנורקסיה משתלטת, ובכל מקרה אי אפשר לצאת מזה לבד. בהצלחה - לך ולביתך !!
לאם המודאגת ובצדק שלום כל מה שאביב כתבה לך זה בול נכון ורק שתדעי גם שיש את הרצון של הבת ללכת לקבל עזרה עדיין חזק בתוך תוכה יש לה את הצורך להוריד מכמות האוכל שנרשמה לה מהפחד להשמין וכל ק"ג תוספת נותן כבר הרגשה של שמנה [ [ מניסיון אישי ] ] ואז היא מוצאת את הדרך שאת תחשבי שהיא אכלה את כל ה1100 קלוריות ובעצם היא אוכלת פחות וזאת הסיבה אולי שהיא עלתה רק 200 גרם ושוב כמו שאביב כתבה לך הטיפול צריך להיות משולב גם עם טיפול נפשי ע"י פסיכולוגיה או אם המצב הכלכלי מאפשר זה טיפול במרכז להפרעות אכילה שזהו טיפול משולב טוב מאוד ויקר מאוד . אבל רק דיאטנית לא תוכל לדעתי לפתור את בעיית האנורקסיה כי האנורקסיה זה סימפטום של בעיה עמוקה יותר והרבה אנורקסיות שטיפלו רק בבעית האכילה הפכו להיות בולמיות שזה גרוע באותה המידה .תני לה ללכת לביה"ס זה רק יוסיף לה את הרצון להבריא ולא יסגור אותה סביב המחשבות סביב האוכל . בהצלחה בהבראה [ . שלוקחת הרבה זמן וצריך הרבה סבלנות .]
היי אביב תודה על ההתייחסות . ביתי לא משתמשת במשלשלים, בלילה אני ישנה איתה בחדר ,אינה עוסקת בכל פעילות גופנית {כולל ביה"ם } . לא מקיאה ייתכן שאת מעדני החלב לפעמים היא משליכה לכיור או לפח. גם את השלב הזה עברנו לאחר לחץ רב היא הודתה שאכן רימתה בתקופה מסויית, כיום היא מאותת ב"סממני חרדה קלים" אך עדיין לא מזועזעת למרות שבביקור האחרון במרפאה להפרעות אכילה בבית חולים רמב"ם שלחו אותה למיון בשל לחץ דם נמוך.{דרך אגב היא שוחררה מאחר והרופא טען שמצבה הגופני יציב }. היא נמצאת מזה מספר חודשים בטיפול פסיכולוגי אך בושא ה"מחלה" קשה מאוד להגיע אליה. אינני מבינה איך היא סיימה את השליש בבית-הספר בממוצע 100 . האם קיימת איזו דרך "לזעזע" בכדי לגרום להתעורות??? תודה רבה!!!
אביב!!! אני אדבר איתך מאוחר יותר מהבבית עכשיו אני יוצאת מהעבודה שיהיה לך טוב מתוקה.
????? אבל מי את ? אל תשאירי אותי לחוצה .. בבקשה ...
טל- בתי בת ה14 נמצאת בדיוק במצב של הבת שלך ואני אובדת עיצות. אולי תכתבי לי לדואל וביחד נצליח לחשוב על משהו...רקפת
שלום רקפת, רציתי להגיד לך שאני מכירה מישהי שבידיוק במצב של בתך, גם בת 14 היא התחילה לרדת במשקל שנה שעברה לאחר שעשתה 3 חוגי ספור ביום ולא אכלה אפילו 600 קלוריות! היא ילדה מאוד גבוהה (כמעט 1.80) והיא שקלה 50 קילו....מה שלא נראה כל-כך מסוכן אבל הילדה נראתה כמו שלד מהלך....כולם אמרו לה שהיא צריכה לעלות אבל היא לא הסכימה וכל הזמן אמרה שהיא שמנה.....עכשיו היא עלתה קצת במשקל (היא שוקלת 56) אבל כמובן שבגיל הזה זה נקרא תת- משקל וזה מאוד מסוכן! היא לא מקבלת מחזור כבר חצי שנה הלחץ דם שלה מאוד נמוך והכל בגוף שלה בהילוך איטי כזה.... אני חושבת שאת צריכה לדבר אם הבת שלך ולתת לה להבין שמה שהיא עושה זה נזק לגוף שלה שיכול להיות גם בלתי הפיך בבמצבים מסוימים!!!! הילדה הזאת במצב נפשי נוראי היא בדיכאון הרבה,לא רוצה לצאת עם החברים שלה כי היא פוחדת שיגידו עליה שהיא שמנה ואם היא כן יוצאת בערב היא לא תוכל כל היום רק כדי שלא תרגיש התנפחות! אם יש לך עצות בשבילי אשמח לקבל אותם ולעזור בכל דרך.... תודה אנונימית
בוקר טוב רקפת!!! ראשית האם ביתך מוטפלת במסגרת רפואית משולבת משמע פסיכולוגית, מעקב פסיכיאטרי ודיאטנית???? וכמובן טיפול משפחתי ...... אין ספק שלנו ההורים המלחמה קשה אך להן הרבה יותר... נכון שהמראות קשים ולראות את הילד שלך מרעיב את עצמו ומגיע למצב גופני ירוד הכולל את כל הנזקים המוכרים המלמחמה קשה אני יכולה לעזור לך המתן מספר עצות ממהלך הפעולה ודרך הטיפול האישית שלנו.. האם תרצי אשמח...... טל
טל שלום רב, לא ברור לי ממכתבך האם בתך מטופלת רק על ידי דיאטנית. בטיפול בהפרעות אכילה חשוב לשלב בין טיפול רפואי, דיאטני ופסיכותרפויטי. לגבי הירידה במשקל אינני יודעת להסבירה, אולם עלייך לבדוק האם קיימת אפשרות שהילדה זורקת או מעלימה אוכל, אפילו בהשגחה (תאמיני לי שאפילו בתוך מחלקות להפרעות אכילה, תחת השגחה מלאה וצמודה הבנות מצליחות להיפטר ממזון...) או חלילה לאחר הארוחות מקיאה? האם היא עושה פעילות גופנית? לדעתי עליך לפנות לייעוץ, ולא להשאיר את הדברים רק אצל דיאטנית. זה עשוי להיות בין לא מועיל לבין מזיק. בברכה, טלי פרידמן
בוקר טוב טלי לשאלתך האם הטיפול משולב התשובה היא כן מזה מספר חודשים ביתי נמצאת אצל פסיכולוגית ובתוך מסגרת..... גם במהלך הטיפול ההדרדרות נוראית ראוי לציין שביתי מאוד סגוגרה ו"שחקנית" כך שקשה לראות עצב או מועקה כלפי חוץ. ולכן בסיטואציות מסוימות היא אינה משתפת את המטפלת..
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
