לדנה קוטלר ולדניאל

היי! קודם כל - תודה גם לכם על העידוד והתמיכה. אין לכם מושג עד כמה שזה עוזר! לדנה - שאלת על הכינוי שלי - "נזבורה" (nazabora) - ובכן, זוהי בדיחה פרטית שהולכת במשפחה שלי כבר כמה שנים טובות. לא ממש בא לי לפרט, בכל אופן בחרתי את הכינוי הייחודי הזה אחרי שלא פעם ולא פעמיים השתמשו בכינוי הקודם - "אחת" - ולמרות שככל הנראה זה לא נעשה בזדון, בכל זאת זה הרגיז. אז בעצתה של טלי פרידמן החלטתי שהכי טוב יהיה לשנות את הכינוי, ואם כבר, אז משהו ייחודי ובולט שיהיה קשה מאוד לפספס... ((-: ולדניאל - הדברים של ר' נחמן מברסלב פשוט נפלאים, ולמען הגולשים שלא קראו את התשובה שלך, אני חושבת שכדי לחסוך דפדוף לאחור אשים כאן את הקישור אליהם: http://www.akabala.com/rabthings1.html - אלה באמת דברים שחבל לפספס! ואגב, סתם ככה לידיעת מי שזה מעניין אותו - עשיתי היום "סולחה" עם החברה שלי, ושתינו מרגישות הרבה יותר טוב... ואני לא חושבת שאגלה למישהו את אמריקה אם אגיד שהיכולת לשים דברים על השולחן, להידבר, לסלוח ולהמשיך הלאה - היא אחת היכולות היותר חשובות ביחסי אנוש... כל טוב לכולם! נזבורה

שלום לך עקבתי אחר העץ הקודם שלך , , אני גם בגילך (כמו דנה )ואני יודעת מנסיון שלהשלים במטרה להבהיר דברים ולהעמידם על דיוקם הם פיתרון שבו הצדדים יוצאים רק נישכרים . אם חברתך ואת היגעתם למצב כזה אחרי אי ההבנה כואבת,נותר לי רק לאחל לך מכל הלב המשך פורה ומהנה איתה.שמחה שהיצליח לך . מילה על כינויים,,, אם כבר היזכרת כינוי" אז ממה אנשים פוחדים ? שיזהו אותם ?, כל מצב של מחלה או הפרעה הוא מצב שאין להיתביש בו , אנו כאן כולנו באותה סירה , והסיכוי שמי שמכיר אותי קלוש , ואם יגלה שזו אני , אז שיבושם לו . לדעתי ,,הכינוי חייב להיות נעים לאוזן ואולי קליט ,מפאת כבוד המישתמשים בו )(הכינוי שלך ,,ועימך הסליחה ,,מזכיר איזשהי קללה לא נעימה בשפת בני דודינו ), נכון שכל אחד וסיבותיו הוא , ואולי יש הצדקות לחלק מהמיקרים .אך ההביט הזה שאתה מישתמש בשימך בלי פחד, אתה מרגיש את עצמך יותר שלם , מהמצב שכשאתה מיסתתר מאחורי כינוי ., ניסיתי גם את זה האמיני לי , הירגשתי את כוחי שלי בלי תחפושת ומסכה , ככה טיבעית וחיזוק הכח שלי .הופיע, כשהורדתי את הכינוי מעלי. שלך ויוי.

היי! קודם כל - אולי זו פחדנות מצידי, אבל ממש אין לי חשק להיחשף. וכמו שאומרים - העולם הוא קטן ובהחלט יש סיכוי שכל מיני אנשים יזהו אותי, ואנשים - לא רבים לשמחתי, אבל הם קיימים - שרק מחכים לראות אותי על הקרשים, אז למה לתת להם את התענוג הזה? תודה, אבל לא! ובקשר לכינוי שלי - מצטערת אם הוא מעורר אסוציאציות לא נעימות. אני רק יכולה לומר שאין לו שום קשר לקללה וגם לא לשפת "בני-דודינו"... ((-: כל טוב! נזבורה