לאורן קפלן

בוקר טוב ויום נפלא! מה שלומך...???........ אז ככה דברתי איתך המון המון בקשר לבעייתי וכרגע הכול פתאום נהפך ליותר גרוע ומפחיד נתת לי עזרה בכך שיחשוב מה ההתרונות אצלי והחסרונות= עשיתי זאת! אני גלית לפני גיוס שיש לי דימוי עצמי נמוך עכב כול השנים שעברת בשכונה ובבית הספר יחס דוחה מהאנשים.. כן עד היום כולל היום אני בן אדם בודד לבד בבית הספר הייתי תמיד דחוייה לא מסומפטת.. לפני כשלוש שנים עברתי בית ספר שם מרוב פחד מימה שהיה תמיד היחס שקיבלתי מכולם. פשות התנהגותי התבטאה בכך שלא הייתי מתיחסת לאנשים הייתי משדרת קשיחות קרירות דבר שגרם ניתוק ביני לבינהם . זה היה כמו מין הגנה כזו שלא יפגעו ביי כמו אז (לא מכירים אותי אז לא יפגעו ביי,לא נתתי להם להכיר אותי) וככה זה היה .אז גם שם ירגשתי רע וגם שם. אנה אנה האם יש דרך עצה מימך?? והאם יש קשר שאנשים מגיל מאוד צעיר איתך מהשכונה הולכים איתך לאורך כול הדרך האם השפעתם השפיעה אל אחריים והאם זה היה תמיד הגישה שלהם כלפיי ,כי כך הכירו אותי בילדות??? יש קשר?? אנה בבקשה עזור לי .... גלית

גלית שלום בפעם הקודמת הצעתי שחוץ מ"חשיבה חיובית" אולי כדאי שתפני לייעוץ קצר שיעזור לך להתמודד טוב יותר עם הגיוס. אני עדיין סבור כך. כמובן שאין פתרונות קסם, כפי שכבר אמרתי לך. אני מציע לך לחשוב על הגיוס כצומת חדשה שבה תוכלי ללכת בנתיב חדש ובלתי מוכר, שבו מה שהיה בעבר לא בהכרח יקרה שוב. אל תשכחי שגם המצב יהיה שונה. למשל בטירונות יש מידה מסויימת של לחץ מצד אחד, אבל יכולה גם להיות חברות וגיבוש, שעשויים להשפיע טוב. אולי דווקא במצב הזה שבו חיים ביחד ולא הולכים הביתה בסוף היום, תוכלי ליצור קשרים מסוג אחר מאשר בעבר. בברכה ד"ר אורן קפלן