איך האוניברסיטה עושה לנו את זה?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני סטודנטית מן המנין באוניברסיטה מוכרת במדינת ישראל. כן, כן, במדינה הזאת שנתתי לה שלוש שנים מחיי בצבא (קבע...), ששילמתי באדיקות את מיסיה, והתנהגתי כאזרחית למופת. היום, כשאני אמורה לרכוש את ההשכלה "שתפתח" לי דלתות לעתיד של חיי, אני מוצאת את עצמי מתרוצצת בין שלוש עבודות, מנסה לשלם בזמן את שכר הלימוד, שכר הדירה, החשבונות וכו', ובין לבין מאוד מנסה ללמוד. כל כישלון בקורס גורם לי חשק אדיר לצרוח, אני יודעת שאני לא טיפשה (הרי כבר מילדות האיי קיו שלי היה מעל הממוצע, וגם הפסיכומטרי לא הכזיב), ובכל זאת נכשלת.... אז נכון שכל החברים מסביב מזכירים לי שזה פלא שהגעתי לשנה השלישית..... ושהם עובדים יום ולילה לקבל ציון עובר בקורס שהם לוקחים בפעם השלישית ואני בפעם הראשונה, אבל זה לא עוזר לרמת התסכול היום-יומי שמלווה אותי. אני משקיעה ושוקעת בו זמנית, ההתמודדות שלי היא בהרבה מידי חזיתות, לפעמים פשוט בא לקום וללכת, ולעזוב הכל (לא להתאבד חלילה, אני לא חושבת ששום לימודים או שום דבר שווה לוותר בשבילו על החיים), פשוט לקנות איזה כרטיס טיסה אל הלא נודע ולנוח. יש לי עוד שנתיים ללמוד (במוסד שלי תואר הוא 4 שנים), ז"א שאני בדיוק באמצע הדרך, ולא בא לי להמשיך בה בכלל, איפה קונים כח? מאיפה מביאים תקווה? אני כל כך רוצה להאמין שאני אשרוד עוד שנתיים בקרב, אני מקווה שהמלחמה הזאת לא תתיש אותי לנצח.
תיקחי הלוואה בשנת הלימודים הזאת או תבקשי מילגה ותעבדי להחזיר אותה בקיץ למה את קורעת את עצמך? אולי יש אפשרות לסגת זמנית מחזית אחת?
שלום רב, מטלות סטודנטיאליות הן לא רק לימודיות, ויכולות להלחיץ רבים וטובים. התמודדות עם העומס יכולה להיות יותר יעילה, באמצעות יועצ/ת מקצועי/ת, שיש בכל אוניברסיטה. אם זה לא היה שכיח, לא היו כאלו בכל מוסד אקדמי. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
