מחשבות שתקועות

לפעמים יש לי מחשבות שליליות שנתקעות, והם יוצאות אבל לוקח הרבה זמן עד שהם יוצאות, ואסביר למה אני מתכוונת. לפני שנתיים למדתי רפואה משלימה, ובמסגרת הזו, למדנו גם על גוף האדם ומחלות שונות. בחוברת הלימודים היה כתוב גם על סרטן השד, חומר שלא הייתי צריכה באותה העת לקרוא, אך מסקרנותי קראתי, ומאותו היום התחלתי למשש את החזה ולבדוק שאין לי גושים או כאבים, פתאום גיליתי גבשושיות ורגישות וסחבתי את זה עד שאמרתי שאני חייבת להיבדק, למרות שזה היה נראה לי גם פסיכולוגי, שהרי לפני כן לא היה לי כלום, ואז נבדקתי אצל הרופאת משפחה והיא אמרה שיש אצלי שד אחד יותר גבשושי, והפנתה אותי לרופא מומחה, ואם יודעים שהמתח גבר יותר... ונבדקתי, והרופא מישש את חזי ואמר שאין לי כלום,שאני לא צריכה אפילו ביקורת, עדיין לפעמים אני מששת את חזי, בפחד שאולי יש לי משהו שלא גילו או כאב שאולי צריך לשים לב אליו, איך יוצאים מזה??? דרך אגב זה קרה לי כאשר למדנו באמת על מחלות לב, אז אני התחלתי לחוש את כל הסימפטומים למחלות לב, כאבים בצד שמאל, שמשליך לשיניים, ודופק מהיר, עד שהחלטתי לשים סוף ללחץ לההזעה בזמן השיעורים האלו, ועזבתי את הלימודים, פשוט לא ייאמן. האם לדעתכם הייתי צריכה להפסיק עם הלימודים או להתמודד? למרות שכעת אני שמחה שהפסקתי עם זה כיוון שאין לי יותר את כל התופעות ההם.

אם אני לא טועה מה שאת מתארת נקרא "סינדרום הסטודנט לרפואה". בתור אחת שגם סיימה לימודים פארא רפואים אני יכולה להגיד לך שאת נורמאלית לחלוטין. כשלמדתי על דלקת פרקים והקשר שלה לדלקות גרון חוזרות נכנסתי לפאניקה שאולי אני חולה במחלה הזו, כי כאב לי הגרון. הרופאה צחקה עליי כשסיפרתי לה ממה אני חוששת, וכששמעה שאני בדיוק לומדת על זה חייכה בהבנה, גם היא עברה את זה... היו עוד הרבה מקרים שהייתי לומדת על כל מיני מחלות איומות וישר הייתי מדמיינת שאני חולה בהן, בעבודה כבר צחקו עליי.. כשהייתי מספרת שכואב לי משהו- ישר היו שואלים אותי "מה למדת היום?...". אבל לומדים לחיות עם זה, והיום אני כבר צוחקת על עצמי בקטע הזה. מה שלא הבנתי זה למה עזבת את הלימודים? ביננו, האם זו הסיבה היחידה??? קצת לא מובן לי.. למה אף אחד לא סיפר לך שזה נורמאלי וקורה המון לסטודנטים לרפואה..? זו לא סיבה לעזוב. זו דעתי בכל אופן... תרגישי טוב... :-) ליהי.

לורי, את יודעת שסטודנטים לפסיכולוגיה מגלים, ככל שהלימודים מתמשכים, שהם סובלים מכל המחלות וההפרעות הנפשיות? :))) כנ"ל לגבי סטודנטים לרפואה... ואני לא אתאר לך איזה סבל עובר על בע"ח של סטודנטים לוטרינריה... :))) זה טבעי והגיוני. לדעתי האישית (והלא מקצועית) היית צריכה להמשיך, ולהתייעץ עם מישהו במקביל, בכדי להתגבר על החרדות הללו.

לדעתי לא היית צריכה לעזוב את הלימודים מאחר ותופעה זו הידועה כסינדרום סטודנטים לרפואה לא אמורה לגרום לך להפסיק את לימודייך. אז חשת קצת סמפטומים של מחלת לב הלא ידעת שאלו אינם סימפטומים אמיתיים והם תוצאה מלימודייך ומלמידת הנושאים הללו. לדעתי תמיד צריכים לעשות הפרדה בין החיים האישיים לתחום הלימוד/מקצוע זה לא בריא לדעתי, להשליך יותר מידיי רגשות ומחשבות הקשורות ללימודים כמו במקרה שלך להשליך מחשבות על מחלות לב,דופק מהיר וכו' ולייחס אותן לחייך האישיים שהלא זה לא פשוט כל כך ללמוד כשברקע "צצות" מחשבות של אולי יש לי את הסימפטום הזה והזה , שהרי כל שיעור ושיעור לומדים על בעיה אחרת, ומאחר וכך לפי הנחתך כל שיעור ושיעור צריכים לגלות בעיה חדשה???

לורי שלום ניתן ללמוד להמנע ממחשבות כאילו בעזרת שיחות או כדורים לטעמי צר שאת נותנת לדבר הכתבי לך את החיים כך או כך בהצלחה עמי

תשמעי , ליהי צודקת , את בסינדרום ידוע ... למדתי פעם עבודה סוציאלית קחינית ופיתחתי את כל מחלות הנפש שלמדנו ממש לפי הסילבוס... אגב , גם חלק מחברותי ללימודים סבלו מהתופעה הידועה הזו - את נורמאלית , בחיי !!! עדיין , כדאי ללכת לטיפול , אולי משהו קצת כואב / מבוהל בפנים אצלך ו"יוצא" דרך המתחים על רקע בריאותי. בהצלחה