לאקס יש בת זוג...

שלום, אני פרודה כחצי שנה לאחר קשר ארוך ומתיש ( כשנתיים) , נלחמתי על אהבתי כמו שלא נלחמתי מעולם בדיעבד זה היה כמו כוסות רוח למת. את כל התמיכה הנפשית והגיבוי לכך קבלתי מהפסיכולוגית שלי כך שבאיזשהו מקום היא עזרה לי להבין שמבחנתי עשיתי כל שביכולי. נפרדנו לאחר שדשנו אינספור פעמים במסוד הקשר או לפחות לחלוק מגורים משותפים ובן זוגי נסוג לאחור ולא היה מסוגל לעשות זאת. עד היום אינני יודעת אם הפחד מהמחויבות הביס אותו או שפשוט לא היה בטוח בקשר. מאז שנפרדנו לא נפגשנו מלבד קשר טלפוני מידי פעם. הוא סיפר לי שאין לו קשר כרגע וגם הוא לא בנוי לכך וזה לא נראה באופק, אך לצערי מסתבר שיש לו קשר ( אינני יודעת מה טיבו של הקשר) אני לעומתו לא מצליחה ליצור מערכת יחסים, אינני חושבת שזה פשוט כל כך, יצאתי למס' בליינדטים אך זה לא זה.בשיחתנו האחרונה, לפני מס' שבועות, שקרתי לו ואמרתי לו שאני יוצאת עם ידיד שלי ושהקשר הפך לרציני יותר ולכן אני מבקשת שלא יתקשר יותר ( בזמן שלו יש כבר קשר אך מצידו לא שמעתי זאת, גם לא ברמיזה) זהו הקשר הסתיים אינני רוצה לשמוע ממנו, היום אני יודעת שהכל קרה לטובה , אבל עצם המחשבה שהוא המשיך הלאה ושיש לו אהבה חדשה בזמן שאני עדין מלקטת את השברים וכואבת , זה מציק ואולי זו בעצם קנאה על כך שהוא מסוגל ואני לא! הפסיכולוגית שלי אמרה לי שמי שייצא יותר מהר מהקשר שהיה לנו וימשיך הלאה זה אני ולא הוא, היא טוענת שהוא נכנס לקשרים לא אמיתיים. אך הוא יכול לאהוב ולהיות פנוי אחרי קשר כ"כ אינטנסיבי ועמוק? הרי בקשר שלנו הוא אמר שהוא רוצה אבל לא יכול? הוא טען שאין לו את יכולת הנתינה, שהוא מצטער שאינו יכול לאהוב כמוני ושהנתינה שלי היא בלתי מותנית והוא מקנא בי על כך? וזה פוגע, אני חשה שמעולם לא אהב ושהיה איתי מטעמי נוחות וברגע שהחבל התחיל להתהדק הוא נסוג, אך אפשר לבטוח מחדש, אך אפשר ליצור מערכת יחסים, אך? תודה, און

און שלום רב, קודם כל אני רוצה לומר לך שזה נהדר שאת מצויה בטיפול. מדבריך ניכר תהליך משמעותי שעברת הן עם האקס שלך, ובעיקר בינך לבין עצמך בהבנת המצב ובהתמודדות עימו. אני מבינה כמה זה פוגע ואולי אפילו מביא למעין תחושת "בגידה" מסויימת בכך שכרגע יש לו קשר עם מישהי. זה בזמן כמו שאת כותבת ש"את מלקטת את הפצעים". גם הרצון לנקום או במילים אחרות לגרום גם לו קצת לקנא, דרך ההודעה שגם לך יש מישהו שאת בקשר איתו, מובן ומן הסתם נובע מהפגיעה שלך. התחושות הן קשות בכל מקרה, ולא קל להמשיך הלאה, לתת אמון מחדש בחבר חדש, נכון. אבל כמו שאת אמרת עכשיו זו מעין תקופת התמודדות, ללקט את השאריות מהקשר הקודם, להתגבר עליהם, ואז להמשיך הלאה. אני רואה שאינך עומדת במקום, קורים דברים, מהפרידה, דרך שיחות הטלפון ועד לניתוק הקשר לגמרי. התהליכים לא לוקחים יום וגם לא יומיים. את הולכת בדרך לא פשוטה, תני לזמן לעשות את שלו. הטיפול וההבנות הכנות והרגישות שלך, יסייעו לך בעתיד להתחיל מחדש, להמשיך הלאה בחייך. בהצלחה, טלי פרידמן

שלום טלי:) תשובה יפה מאוד איתן