בבקשה תענו לי כולם

שלום יש לי בעיות בעיות חרדות דימוי עצמי נמוך אני מרגישה שמדברים אליי תמיד או שידברו תמיד הייתי כילדה לבד בלי חברים דבר שפגע ביי מאוד חוסר בטחון לחלוטין אני אמורה להתגייס הפחד להיות כמו תמיד לבד לבד רחוקה מכולם מפחדת בלהפתח בפני אנשים מפחדת מדחייה כמו תמיד החשש שיהיה אותו דבר, כי אם תמיד הייתי כך אם כול הנסיונות אז למה שפתאום דברים ישתנו??? מפחדת מפחדת זקוקה לעזרה ממכם האם אני צריכה קרוב לבית ???? האם יש סיכוי לשינוי? ואם כן אייך אם תמיד תמיד הייתי כזו לבד וחסרת בטחון בבקשה הצילו אותי

שלום דנית אני ממש באותו מצב כמוך... אני עוד מעט בת 18 אבל עדיין לומדת בי"ב אני גם פוחדת מהגיוס כי עכשיו אני רוב הזמן בבית ... אבל גם המצב בבית לא טוב... אין לי מושג מה אני אעשה... או האם בכלל כדאי לי לשרת רחוק מהבית? כי יכול להיות שאני לא אמצא חברים כמו עכשיו :( הייתי מאוד שמחה אם היית יוצרת איתי קשר דרך הפורום... אולי עדיין יש דרך לשנות את המצב ? אולי נוכל לעזור אחת לשנייה ? מצטערת שלא עניתי לך תשובה רלוונטית :) אפרת

דנית שלום רב, לאחרונה גולשת בכינוי "נטעלי" שאלה שאלה דומה. את מוזמנת לעשות חיפוש על שמה, ולראות את שלל התשובות שקיבלה. אני מאמינה כי תמצאי אותן מתאימות גם לך. ובכל מקרה, אם תיוותרנה לך שאלות, את מוזמנת לשוב ולפנות אלינו. גיוס קל ונעים, טלי פרידמן

הפיתרון הכי טוב שאפשר לתת לך מלבד עידוד שיעודד אותך כל עוד תזכרי אותו-ולאחר מכן תזדקקי לעוד הוא: פשוט תתחילי לאסוף חוויות "טובות" תסתערי על העולם בתאוות חיים, תפסיקי לחשוב יותר מידיי תייהי כמה שיותר ספונטאנית ותיראי שהעולם יחזיר לך אהבה.

לדעתי בשלב ראשון את צריכה למצוא חברה אחת טובה להאמין בה ולאט לאט למצוא דרך להפתח ולא להיות ביישנית

אני עליתי לתיכון, עם המון תקוות להכיר אנשים חדשים, לבנות לעצמי דמות חדשה, כשכמעט כולם יודעים על האישפוז וכו'. החלטתי שאני הולכת להיות מי שאני, להשתדל כמה שיותר להתעלם מהעובדה שלתיכון מגיעים ילדים שמכירים אותי, וככה זה היה, הכרתי המון אנשים, מבלי שאף אחד מהםפ ידע על מה שקרה, ועל זה שעד היום אני קצת לא בסדר. למה הכרתי את כל אלה ואיך בא הביטחון, את שואלת? הביטחון לא בא, אני הבאתי אותו, והבאתי אותו בהדרגה, לאט לאט הצלחתי להביא אותו כשבניתי לעצמי מעגל של חברים, המלצה: תיכנסי לדמות מסויימת שככה תמיד רצית להיות והביטחון הנמוך שלך עצר אותך, תתהלכי במחשבה של: "כל אחד פה רוצה להכיר, ולא רק אני חסרת ביטחון", אני מאחלת לך רק ימים יפים. אני אומרת לך שהשינון הזה עזר לי, "עבדתי" על עצמי, כאילו אני אדם אחר, אבל עדיין דבקתי בדרך של "להיות עצמך" אני מאמינה שזה ילך גם לך. תרגישי טוב. שלך, אני.

קודם כל תירגעי. נכון שלא היו לך חברות קודם. אבל בצבא המצב מסובך ולא מסובך מבחינתך. אני אתחיל מהמסובך ואני יעזור לך לך לצאת מהסיבוך. קודם כל לצבא באים כל מיני סוגים של טיפוסים. גם אצל בנות וגם אצל בנים(שאני אחד מהם). וזה המסובך. את צריכה לזהות קודם כל מי חברה ומי לאו. איך תעשי זאת? פשוט בהתחלה תשקיפי מהצד ותיראי מי הנחמדה לאחרות ומי מנסה לעזור לאחרות ומי כלבה ומנסה שמישהי אחרת תעשה את התורנות במקומה ולכן היא משחקת אותה נחמדה, כאלו צריך להעמיד במקום מהתחלה גם אם היא לא תיהיה חברה שלך, לפחות היא לא תתעסק איתך. על תיתני לכלבות מהסוג הזה לנצל אותך או לשחק לך על המצפון. אני מאשר לך לאבד את המצפון במקרה כזה. ולצעוק עליה. אח"כ שתזהי מי מהבנות הטובות באמת, פשוט תיהי את עצמך תחייכי (לא חיוך טיפשי) ותישאלי( את מי שניראת לך) מהיכן היא ופשוט תיזרמי אם השיחה אני בטוח שיש לך את זה. אם יש לך משהו לכבד תכבדי. ואל אבל אל תנסי ליהיות מה שאת לא!!! מי שרוצה ליהיות בחברתך צריך לאהוב או לכבד אותך איך שאת. אם את רוצה, שיבואו אליך הביתה. תחפשי מישהי שגרה קרוב או תציאי מיפגש במקום כל שהוא אבל אל תיהי נודניקית או קרציה. תציאי ותיתני לדברים להתגלגל.אם לא מתאים אז לא מתאים תנסי שוב. או אם אותן בחורות, או אם אחרות. חשוב לנסות ולא לאבד תיקוה. כי אם תיתיאשי את תחמיצי את המטרה. מה שאת לא רוצה. נכון????? אם תירצי עוד עצה אשמח לעזור