שאלה לפסיכיאטר בנוגע לחרדה-סרוטנין

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

13/10/2001 | 13:07 | מאת: דני

שלום אני בן 29 לפני כשנתיים וחצי חוויתי משבר משפחתי קשה שגרם לי סימפטומים של דכאון וחרדה (חוסר שינה,מחנק,חוסר תאבון,חוסר ענין וכדומה). - יש לציין שאף פעם לא היו לי כאלו סימפטומים. למרות שאני אדם לחוץ מטבעי שנלחץ מהרבה דברים. עקב כך לקחתי סרוקסט במשך מספר חודשים,דבר שעזר לי מאוד מאוד ו”החזיר” אותי למצב תקין. לפני 6 חודשים נפרדתי מבחורה שיצאתי איתה, דבר שגרם לי צער רב ביותר, ומאז השינה שלי אינה תקינה. וכעת לשאלה: כאשר לקחתי את הסרוקסט אמרו לי שתפקידו להעלות את רמת הסרוטנין במוח. האם לאחר לקיחת הסרוקסט חזרתי- מבחינה פיזיולוגית,מבחינת מה שקורה במוח- לאותו מצב שבו הייתי לפני המשבר המשפחתי (לפני שנתיים וחצי)? כלומר חוסר האיזון הכימי במוח תוקן ואין לכך יותר שום השפעה על ארועים חדשים בחיי. או שכעת (לאחר הסימפטומים מאותו משבר לפני שנתיים וחצי ולאחר חוסר האיזון הכימי שאני מבין שנוצר) אני יותר רגיש ללחצים ויש סיכוי רב יותר מבעבר שאני אגיב בצורה קשה יותר למצבי דחק.? (כי אחרת איך ניתן להסביר שיש לי בעיות שינה כתוצאה מאהבה נכזבת בעוד שלפני שנתיים וחצי לא היו לי מעולם בעיות שינה). בתודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה
13/10/2001 | 13:42 | מאת: אורית ארנון

אני אמנם לא פסיכיאטרית אבל יש לי נסיון מאד דומה למה שעבר עליך. לאחר שאימי נפטרה עברתי משבר דומה והתחלתי לקבל סרוקסט. מאז המצב השתפר בהרבה אבל הפכתי להיות רגישה הרבה יותר למצבי דחק. עברה כבר שנה ואני שואלת את עצמי את אותה שאלה שאתה שואל את עצמך - האם הפכתי לשבירה יותר או שזה רק עניין של זמן?

16/10/2001 | 13:08 | מאת: דר' עמי אבני

דני שלום שאלה טובה . תשובה = אין ממש ההנחה היא שעם סיום הטפול חזרת למצב הרגיל + שקיימת בך רגישות לתגובה שוב אם כיון שהיתה מלכתחילה, אם בגלל התגובה הדכאונית שעברת ואם בגלל שלוב מכאן שבמשברים עליך לשמור על עצמך ובמידת הצורך לפנות לעזרה בהקדם בהצלחה עמי

16/10/2001 | 20:58 | מאת: ארייה

דני שלום אני עובר מצב של פוסט טראומה מזה שנה ללא לקיחת כדורי הרגעה וכפי שאתה מתאר לעצמך זאת מלחמה קשה למרות שהיום כמעט חזרתי לשגרה כנראה שאקח גם כדורים כגון סרוקסט בכדי לגמור אם זה סופית. אך אני מאדם סופר רגיש נהייתי יותר קשוח מאחר ואיני מוכן לסבול יותר ובמיוחד לא בגלל אנשים אחרים. אך מה שאתה מתאר יכול לקרות לכל אחד הרי אחרי אהבה גדולה מי לא ישבר, יחסיר שעות שינה ,יהיה מדוכדך כך שלפי דעתי זה נורמלי אך בגלל שאנו עברנו מצבים של חרדות ומודעות עצמית לגוף שלנו פתאום הכל נראה קצת יותר מוגזם ואני משוכנע שאם לא היתה עובר את החרדות הייתה מרגיש אותו הדבר קשיי שינה וכו אך לא הייתה עושה מזה סיפור. מה שאתה עובר זה לא דבר קל וכמו שהחרדות עברו ואז אני בטוח שלפעמים האמנתה שזה אולי לא יעבור והנה אתה אחרי זה לפי דעתי לך תדבר עם מישהו או תתכתב איתנו ואתה תהיה בסדר אל תשמור כלום בפנים בהצלחה הרבה בריאות ואושר[ ארייה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית