הכל חרטה

רוצה אני לשתף אתכם בחוויות מטיפול שעברתי. אתכם הסליחה על אורכו של הסיפור ועל תוכנו הלא נעים. הגעתי למטפלת מסוימת באורינטציה פסיכואנליטית דרך המלצה של איש מקצוע מכובד מאד. היא מרצה באחד מבתי הלימוד לפסיכותרפיה בארץ ולמרות שהיא איננה עוסקת במחקר קליני הנחתי שהיא מקצועית מספיק. התשלום שהיא גבתה על פגישה טיפולית היה 300 שקלים ( 350 במחירים של היום) . את צורת הטיפול שלה אינני יכול לתאר במונחים של שחור ולבן. מצד אחד היא ידעה להגיד את המילים הנכונות והאמפתיות בזמן הנכון ולפרש לי באופן מקצועי את התכנים שאני מעלה. מצד שני חוויתי אותה כשתלתנית וגם מעט דברים שהיא אמרה לא נראו לי מקצועיים. שהבעתי ספקות על דברים מסוימים בטיפול היא סיפרה לי שוב ושוב כמה שנים היא למדה וכמה "סופרויזרים" השגיחו עליה עד שהיא הגיעה למעמדה המקצועי. "טיפול היא חוויה תלותית וללא מתן אימון שלך בי לא נוכל להתקדם" כך היא אמרה. אני הנחתי שספקותיי הם חלק מההליך הטיפולי ומאחר שהיו הרבה דברים טובים בטיפול המשכתי למרות שהאמון שלי בה לא היה שלם. לאחר פרק זמן משמעותי בטיפול, קרה משבר בעולם שמחוץ לחדר הטיפול - בעיה בעולם המציאותי שלי. הייתי מדוכדך מאד ובחנתי דרכים על מנת לפתור את המשבר. באופן מפתיע היא הציעה לעזור לי בפן מסוים מאד של המשבר - באופן החורג ממה שהיא חייבת מתוקף תפקידה כמטפלת. סירבתי להצעתה ואמרתי לה שאני לא יכול לקבל עזרה כזו שהיא לא חייבת לתת. היא שכנעה אותי שטיפול זה דבר גמיש ושאני לא מבין בטיפול ושבשעה כזו קשה שלי זה בהחלט בסדר לקבל את הצעתה. זו הייתה הפעם הראשונה בטיפול שנתתי בה אמון רגשי והיא נתנה לי להרגיש שאני חשוב לה יותר ממה שהחוזה הטיפולי מחייב אותה. לאחר כמה שבועות, אשר בחלקם היא בכלל הייתה בחופשה, היא חזרה בה מהצעת העזרה שלה. לא זו בלבד, בתקיפות רבה היא הציעה פתרונות שטחיים ולא נעימים משלה איך אני אמור לטפל במשבר המציאותי שהייתי בו. הייתי בהלם וממש ירדו לי דמעות. בפגישה שלאחריה התאוששתי ותקפתי אותה על העצות הלא מוצלחות שהיא נתנה. אמרתי לה שלמיטב ידיעתי מטפל איננו יכול לתת עצות במיוחד לא בתחומים מציאותיים בחיים שהוא איננו מבין בהם. כן תיארתי לה אפשרויות מוצלחות יותר לפתור את הבעיה. היא ענתה לי שוב שאינני מבין בטיפול. אמרתי לה שכל העניין מזכיר לי את החלום החשוב שסיפרתי לה עליו ואשר אמרנו שאנחנו עוד נחזור אליו. היא לא זכרה את החלום ההוא. בפגישה שאחריה התעוררו אצלי כעסים גדולים כלפיה. שאלתי אותה איך יתכן שהיא לא תזכור חלום כל כך חשוב. היא ענתה לי שהיא לא בטוחה שבכלל ספרתי לה חלום כזה. עכשיו כבר כעסתי מאד וביקשתי ממנה שתספר לי חלום אחד מבין אלו שסיפרתי לה ואשר את תוכנו היא זוכרת. היא לא זכרה כלום! היא אמרה שככה היא, שהיא זוכרת את מה שחשוב ואם זה לא מתאים לי אני יכול ללכת. ביקשתי ממנה שתספר לי ולו גם דבר אחד על עצמי שאני אינני יודע. היא ענתה לי שהיא לא יכולה מאחר וטיפול לוקח שנים. בסופו של עניין באמת הלכתי ממנה. השבר היה גדול. התקווה שמישהו מקצועי מקשיב לי ויעשה את האינטגרציה של הדברים שאני אומר בכלל הפגישות הטיפוליות ובכך יעזור לי לפתור את הבעיות שבגינם הגעתי לטיפול דינמי, נרמסה על ידה. היא פשוט לא הקשיבה ולא זכרה. לעולם לא אסלח לה על המהפך ביחס שלה כלפי בתקופה הכי קשה שהייתה לי בחיי. הופתעתי מהצעתה אשר חרגה ממה שהיא הייתה חייבת לעשות עבורי כמטפלת ואפילו הפעלתי שיקול דעת וסירבתי להצעתה. הייתה זו היא ששכנעה אותי לקבל את הצעתה ובכך להשלות אותי שאני חשוב לה מעבר לחוזה הטיפולי. הייתה זו היא שלא זכרה אף חלום שלי ובכוחניות רבה לומר אם לא מתאים לך תלך. כיום, אחרי קריאת חומר מקצועי רב בתחום הטיפול,אני מטיל ספק בידע המקצועי שלה. אני מניח שלקורא מבחוץ את דברי הם לא נשמעים קשים. אבל רק מי שהיה בטיפול דינמי יכול להבין את עוצמת התהליכים הרגשיים הקורים שם. לאחר שעברתי בכוחות עצמי את המשבר המציאותי שהייתי בו ולאחר שאני מנוסה יותר בכל מה שקשור בטיפול ניסיתי לחזור שוב לטיפול. קיימתי מספר פגישות אינטק אם מספר אנשי מקצוע שונים. לצערי זה פשוט לא זה. מה דעתכם? ותודה מראש על ההקשבה

אני מצטערת לשמוע שהיתה לך התנסות קשה עם מישהי שא קיימה מה שציפית ממנה אני מאמינה שהצלחה בטיפול יכולה לנבוע גם מבחירה נכונה של מטפל והיווצרות של קשר טיפולי תומך. אני מאמינה שאם תחפש מספיק תימצא מטפל שתוכל לתת בו אמון הייתי ממליצה לך אולי טיפול ע"י שני מטפלים (יש טיפולים כאלו) אולי תלך למכון פסיכותרפוטי שם יתאימו לך מטפל וטיפול לפי הצרכים שלך אני כן מאמינה (אף על פי כן ולמרות הכל) בחוזקו של הטיפול, עם זאת כמו בכל תחום בחיים גם כאן יש כשלונות והצלחות (הגם שהם כואבים מאד ויקרים מאד)

שלום רב, תוכן מכתבך מעלה חוויה אישית מאד מטיפול, וזוהי דוגמא אחת מיני רבות מתוך החוויות העלולות לקרות בתוך טיפול. אני יכולה להבין את הפגיעה שלך על פניו, אבל יש בדברים שאתה מציג הרבה נקודות בהן אפשר להתעכב ולחשוב מה משמעותן, מה מקור הפגיעה דווקא שם ועוד. ניתן לראות את החויה מכמה צדדים, ולכל צד, הטיעונים שלו. וחלילה שלא תבין שאני מאשימה אותך במה שקרה ומצדיקה את המטפלת. כלל וכלל לא, אבל בחויה שהצגת ובדרך שבה סיפרת ישנן נקודות רבות שנראות בעיני אישיות מאד, ובוודאי שאני לא אדון איתך אודותיהן כאן על גבי הפורום. להערכתי אל לך למאוס בטיפול ובמטפלים. עליך להמשיך ולחפש את המטפל המתאים. מציאת מטפל היא משימה קשה ולעיתים סיזיפית. אני מבינה את החשש שלך לתת את אמונך מחדש במטפל, אבל כאן בדיוק המקום של עד כמה אתה מעוניין בטיפול, ועד כמה אתה מעוניין להמשיך לחיות כפי שאתה כיום. נראה שבסך הכל אתה הצלחת להסתדר במשבר למרות התנהגותה של המטפלת, ובעצם הסתדרת לבד. זה באמת מורכב מכדי לדון במספר רגעים כאן, אבל המסר העיקרי הוא שאם אתה מעוניין בטיפול, אל תתייאש! תמשיך לחפש! חג שמח, טלי פרידמן

איך יודעים שהטיפול אפקטיבי, לפי מה זה נמדד ואחרי איזו תקופה מתחילים לשאול את השאלות? מצד אחד אני תלוייה במטפלת ומחכה כל השבוע לפגישתנו, ומצד שני לא יודעת אם היא עוזרת לי- כי אני בכל זאת עדיין בדיכאון, ועדיין לא עשיתי שום שינוי בחיי, עדיין מרגישה מפוחדת ומבולבלת ואובדת עיצות לגבי עצמי ועתידי. אז, איך לדעת מה לעשות, ואיך מעלים שאלות כאלו בטיפול מבלי לפגוע במטפלת?

א. " טופלתי " שלוש שנים על ידי מטפל דינמי(פסיכיאטר) . במהלכם , בעיקר דיברתי על עצמי ברצף אסוציאטיבי ,ללא הנחיות מיוחדות, כמעט ללא שיקופים . לדבר " על " המצוקות ברמה של ונטילציה קצת הרגיע אותי אך לא מעבר לכך. לא יצאתי מהטיפול עם תובנות משמעותיות וכלים להתמודד עם מגבלותי הרגשיות והאישיותיות. אגב מדובר באחד הפסיכיאטריים המוכרים בארץ. אני מאוד מכבד אותו כבן אדם אך לא את דרך הטיפול. מעבר לכך יאמר לזכותו שבתקופת הטיפול היתי סטודנט והוא החליט לגבות ממני רק 20 דולר לפגישה בגלל קשיי הכלכליים. הוא מן טיפוס אדאליסט כזה אבל מטפל לא מי יודע מה אם לשפוט על פי תוצאות הטיפול שלי ( אבל לא רוצה לעשות הכללות יתכן שלאחרים כן עזר טיפולו) ב.מספר שנים לאחר מכן, בעקבות מצב משברי הופנתי לפסיכולוגית. קיבלתי טיפול קצר מועד ממוקד, תחום בזמן. לטיפול זה נקבעו מטרות ויעדים על מנת להשיג את המטרות. יצאתי מהטיפול עם ארגז כלים להתמודדות עם קשיי החיים, ברמה החשיבתית, הרגשית וההתנהגותית. אתן לך דוגמה בימים האחרונים סבלתי משינויים במצבי רוח ו "אזנתי " את עצמי על ידי שימוש בכלים החשיבתיים שקיבלתי במסגרת הטיפול. זו ההתנהסות האישית שלי. יש גישות שונות שעובדות כנראה על אנשים מסוימים כן ועל אחרים לא. ויש מטפלים שהם בני אדם מקסימים למרות שהטיפול שלהם לא תמי מסייע. כאמור ,זו ההתנסות שלי שהיה חשוב להביאה לפורום. איתן

איתן שלום, האם תוכל, בבקשה, לפרט יותר על סוג הטיפול: מהו טיפול קצר מועד, למי הוא מתאים, עם איזה "ארגז כלים" יצאת משם (כמה שהייתי רוצה ארגז כלים), איך מגיעים לאיזון עצמי (כמה שאני כמהה לקצת איזון), ובאיזה כלים מחשבתיים אתה נעזר.. המטפלת שלי מקסימה, בפירוש מקסימה, אני קשורה אליה מאד, אולי אפילו יותר מידי, אך יחד עם זאת אני קצת מתוסכלת מהעובדה שאני כבר חצי שנה בטיפול ומצבי היום הוא המצב הנפשי הגרוע ביותר שידעתי מעודי. אני שונאת את עצמי, את מי שאני, את המחשבות שלי, את החיים שלי, ורוצה שינוי!!! אבל משותקת, לא מצליחה לשנות כלום בקוביה הדפוקה שלי, אני לא יודעת מה לעשות, חברות לא מפסיקות להגיד לי שהטיפול לא עוזר לי ואף מזיק ומנסות לשכנע אותי לשקול מעבר למטפלת אחרת, אבל אני לא רוצה! מצד שני אני לא יודעת כבר מה אני רוצה ולא יודעת מה טוב לי. אני מצטערת על כל הסיפור המכביד הזה ועל מיליון השאלות, אני פשוט באמת רוצה לשמוע ממי שהיה "שם" והיום הוא במקום טוב יותר- זה נותן לי תקווה.

שלום רב, אני מעריך את גילוי הלב שלך, ואת הרצון שלך לשתף אחרים בנסיונך האישי. המלים 'טיפול נפשי' מעוררות ציפיות גדולות, ומעטים יודעים מה באמת קורה בטיפול כזה. קשה לשפוט את מה שקורה בין מטפל למטופל, ולכן לא אתייחס לכישוריה המקצועיים של המטפלת שלך, אלא לשני נושאים חשובים שהעלית כאן. ראשית, כתבת על הציפיות שלך מן הטיפול. כתבת שהמטפלת שבחרת מלמדת באחד מבתי-הספר לפסיכותרפיה, וניתן היה גם להניח שאתה מאמין שיש קשר בין מחקר קליני לבין מקצועיותו של המטפל. כתבת גם ציפית שמישהו מקצועי יעשה אינטגרציה של הדברים שאתה אומר ויעזור לך לפתור בעיות. לצערי, הדברים אינם כה פשוטים. פסיכותרפיה עוסקת בתחום הנפש, שאיננו ניתן למחקר מדעי, ולמעשה איש לא יודע מה באמת קורה בין מטפל למטופל. לעתים מטפל עשוי להיות מצוין עבור מטופל אחד, וגרוע עבור מטופל אחר. כלומר, איכותו של הטיפול מותנית בקשר הטיפולי הנוצר בין שני הצדדים, ולאו דווקא במחקר או בהוראה. גם את הציפיה שמישהו יפתור את בעיותיך קשה מאוד לממש. טיפול נפשי אינו תהליך של התערבות רפואית הפותרת בעיות. זהו תהליך שמאפשר למטופל למצוא דרכים לסייע לעצמו ולחזק את כוחותיו שלו. מטופלים המצפים לשינוי שיבוא מבחוץ כמעט תמיד מתאכזבים. הנושא השני שהעלית חשוב ביותר, והוא עומד במרכז התהליך הטיפולי. מאחר ולקשר בין המטפל לבין המטופל יש תפקיד מרכזי בתהליך זה, קיימת מערכת של כללי-יסוד המאפשרת את קיומו של הקשר. כללי-יסוד אלו כוללים את החוזה הטיפולי שהזכרת, ואת התנאים המוסכמים לטיפול, וביניהם מטרות הטיפול, הסיבות לטיפול, צורת הטיפול, משך הטיפול, התשלום וכו'. כל פריצה של כללי-היסוד מערערת את הקשר הטיפולי ויוצרת במפנה בתהליך. לעתים, כמו במקרה שלך, ערעור כללי-היסוד על-ידי המטפל פגמה קשות באמון שלך ומנעה את האפשרות להמשיך בטיפול. התגובות שלך לסטייה מן הכללים מובנות ואפילו צפויות. עם זאת, ישנם מקרים שבהם דווקא פריצת כללי-היסוד מטלטלת את מה שעוצר את הטיפול, ומניעה את גלגלי התהליך הטיפולי. מובן, שיש להימנע מסטייה מן המסגרת המוסכמת, אך בפועל זה כמעט בלתי אפשרי. המטפלים, כמו המטופלים, הם בני אדם העושים טעויות. מטפל טוב הוא זה היודע לנווט את טעויותיו ולהפוך אותם ליתרונות טיפוליים. לצערי, לא זה מה שקרה במקרה שלך. גם אם תחפש, לא תמצא שני מטפלים דומים, ולכן כדאי שלא להסיק מסקנות ממקרה יחיד, ולהמשיך ולחפש את המטפל המתאים לך. בהצלחה, דרור גרין

לדרור שלום, כתבת: " זהו תהליך שמאפשר למטופל למצוא דרכים לסייע לעצמו ולחזק את כוחותיו שלו." אם לא הצלחתי לעשות את זה עד כה, ואני רק שוקעת- האם הבעייה היא אצלי, ז"א ,ברור לי שאני מחכה שהמטפלת שלי "תבוא ותציל אותי" ממש ככה, מודה. אבל, האם אין זה מתפקידה לשנות אצלי את דפוס החשיבה הזה, ז"א האם זאת אחריות שלה או שאני חייבת לעשות את השינוי אצלי, ואם אני לא מצליחה לעשות את זה ,אם כן, אז כל טיפול פסיכולוגי מכל סוג שהוא לא יעזור לי...! אני ממש מבולבלת ומקווה שלא בילבלתי אותך גם. תודה.