חרדה

אני בחור בן 29 ועד לפני שנתיים לא ראיתי רופא ותפקדתי מעולה במצבי לחץ כגון פינוי פצועי תאונות דרכים למרות שלא התעסקתי בזה אלא נקלתי למקום במקרה. מלפני שנתיים התחלתי לסבול מסחרחורות שגם נבאו מבעיות עינים וגם מלחצים.באותה התקופה ביקרתי רבות בבתי חולים ושם הרופאים אמרו שאולי יש לי גידול או בעיה בבלוטת הלימפה בנוסף לכל זה כמעט נהרגתי 4 פעמים בתקופה של 6 חודשים והבאתי את גופי למצב של אפיסת כוחות.בתוך כל "התאונות כלול התפוצצות מכונית לידי ודברים נוספים ברמה זו. ובנוסף על כל זה בעיות בתחום האישי,כספי וכו. לאחר הפעם הרביעית פשוט הרמתי ידים והפסקתי לצאת מהבית (חרדות שמה כל דבר שאני יעשה יגרום לי לחוויה כמעט מוות נוספת) לקחתי וואבן למשך שבועיים ומאחר וזה גרם לי לעיפות ואיני אוהב שמשהו שולט בי כמו שתיה,סמים וכו החלפתי את הכדורים לקלונקס ולאחר חודש שימוש הפסקתי גם איתם מאחר והרגשתי אשם בזה ש"סוס" כמוני צריך כדורים בשביל לתפקד מאחר ותמיד הייתי בן אדם רגוע אשר כלום לא הלחיץ אותו. באותו זמן התחלתי לקחת כדורים הומאופטים אשר ספק אם עזרו.לאחר תקופת הוואבן התחלתי לצאת מהבית מאחר ופשוט נימאס לי אבל רק 6-7 חודשים מתחילת החרדות התחלתי לנהוג ,שוב ללא כדורים , כמו כן התחלתי ללמוד באוניברסיטה ולמרות היותי בלחץ מדי פעם שבעיקר מתבטא בקשיי נשימה אף אחדמחברי ללימודים לא מתאר לעצמו מה עבר או עדיין עוד עובר עלי. האמת היא שלמרות הסיוט אני למדתי הרבה דברים על עצמי שיעזרו לי בהמשך החיים והיום אני מודע גם לגופי ולמצוקותיו והנאותיו למרות שאני יחסית מתפקד אני עדיין לא נוסע למרחקים גדולים (עד לפני התאונה היתי לוגם כ70,000 ק"מ בשנה) ועדיין לא הולך לחברים או יוצא למסעדות למרות שאני משוכנע שגם ללא כדורים או אמצעים אחרים אני יעבור את התקופה הזו נמאס לי כבר מכל החרדות האלה זה פשוט נמאס לפעמים אני לא מאמין שכל זה עובר עלי. מאחר ורופאים רבים ניצלו את מצבי ועשקו אותי אין לי כסף ללכת לפסיכולוג או פסיכיאטר ואינינ י מעונין ללכת פסיכיאטר מתאמי בית חולים (נפש) נרשמתי לטיפול פסיכולוגי דרך קופת חולים לצערי יקח לפחות חודשיים נוספים עד אשר אראה פסיכולוג. אחת התופעות שמלוות אותי בקביעות היא קשיי נשימה עד לא מזמן היו גם זרמים שכיום ידוע לי שנובעים מנשימת יתרת,ומדי פעם דופק רגיל אך אני מרגיש אותו חזק ולמרות שאיני נלחץ מזה זה פשוט לא נעים. אגב אני ישן מעולה וכמעט שאף פעם לא מתעורר רק לעיתים לפני השנה אני נרדם ופתאום קופץ ושוב כמה פעמים אבל זה ממש לעיתים רחוקות יחסית למצבי. היום אני מודע למה שעובר עלי ולמה הכל קורה אבל עדיין הגיעו מים עד נפש, אני בחור עם הרבה מוטיבציה ועם הרבה שאיפות וחלומות ולכן אבקש יעוץ לגבי ההמשך ומה עלי לעשות לפי דעתכם בכדי לגמור עם המצב הזה? בתודה מראש ואיחולי בריאות ושקט נפשי לכולם

תישאר בהאזנה אני יעזור לך ....יותר מאוחר!!!

לך חפש..........

אריה: אל תפגע מהתגובה הסתמית של אור. המומחים יענו לך באופן ענייני. טוב שפנית לפורום. תזכה כאן לתגובות ענייניות מצד המומחים ותמיכה מצד החברים. HH

hh היקר/ה תודה על התמיכה למרות שלא הבנתי מה זה תמיכה מחברים,חברים שהצלתי את הנישואים שלהם,וחברים שנסענו ביחד לטיולים כמעט ונעלמו. מכל החברים שהיו נשארו לי 3 אבל למדתי שמספיק לי 3 חברים אמיתיים מאשר 30 אינטרסנטים. תודה על העידוד הרבה בריאות ארייה

אריה שלום רב, יכולת השיקום שלך את עצמך ראויה לשבח. נראה שעם כל התלאות שעברת, אתה מצליח כל פעם לקום מחדש, ו"לעמוד על הרגליים". אני יודעת כמה כוחות נפשיים ופיזיים העניין דורש, וככל הנראה אתה מסוג האנשים שלא נותנים לעצמם לוותר ולהיכנע...אני מתפעלת. ההחלטה ללכת לטיפול פסיכולוגי היא החלטה נכונה בהחלט. על אף יכולותיך המרשימות לשקם את עצמך, עדיין ברמה הנפשית, קשה להסתדר לבד ו"לעבור לסדר היום". ייתכן שאלו הם גם הגורמים לתופעות הפיזיות שהזכרת שקורות לך לאחרונה. ייתכן וזה נובע מלחץ נפשי, לאו דווקא לחץ מודע. ההמלצה היא להגיע לפסיכולוג, ואולי לדבר עם האחראי בקופ"ח ולהסביר את מצבך. אולי יוקדם התור שלך, ולא תיאלץ לחכות חודשים. נוסך על כך ישנה אפשרות נוספת והיא דרך התחנות לבריאות הנפש המקומיות. אלו מרפאות ציבוריות, שעלות הטיפול בהן מסובסדת. אין זה מעיד עם איכות ורמת המטפלים (שרובם טובים). עד שתגיע לטיפול, אין לי אלא להמליץ לך להשתמש בשיטות הרפיה שונות, ולהמשיך "להחזיק את עצמך מעל המים". אתה יכול להשתמש בפורום שלנו כמקור תמיכה וייעוץ, גם עד תחילת הטיפול וגם לאחריו. בהצלחה, טלי פרידמן

תודה רבה על התמיכה והחיזוקים, הלוואי שהייתי מתחזה כמו שאמרתי גם אני לפעמים מתקשה להאמין מה שעובר עלי ואיך יכול להיות שכל כך הרבה מקרים כאלה קורים לי ובתקופה כה קצרה אך אני יודע שכשהכל יעבור אהיה חזק יותר. כמו כן התופעות נמשכות כבר שנה ובמשך כל היום אך בהתחלה לא הבנתי מה עובר עלי ומאיפה זה מגיע ומאחר וכמעט ולא נגעתי בכדורים פשוט הייתי קשוב יותר לעצמי ולמצוקותי היום עדין יש לי קשיי נשימה שכנראה נובאים מהלחץ בחזה אבל היום אני לא נותן לזה להגיע לכדי היפר-ונטילציה עדין העומס לא נעים אבל כמו שאמרתי אני יעבור את זה,לא מספיק שהחרדות והלחץ מתישים אך אי היציאה מהבית לסרטים ,חברים, מסעדות וכו....שווה לאדם היושב בכלא עם דלת פתוחה אך הוא לא יוצא מכיוון שאינו בטוח שבחוץ יותר טוב.למרות שהיום אני מתחיל להרגיש יותר בטוח עדיין זה לא מספיק אני גם לא מוכן להיתפשר אני רוצה להרגיש מעולה כמו שתמיד הייתי. בפעם הרביעית שכמעט נהרגתי לא האמנתי איך יכול להיות כזה דבר אבל לצערי אלו היו השנתיים הקשות ביותר בחיי וכמו שאמרת צריך כח עצום לעבור את מה שעברתי אבל האמת היא שמכיוון שזה נמשך ככר שנתיים אני כבר לא זוכר מה זה להרגיש טוב איך זה לתכנן לעשות משהו בלי לחשוב "מה יקרה אם....לא ארגיש טוב וכו... אגב הפסיכולוגים שנרשמתי אליהם הם כן מבריאות הנפש דרך קופת חולים אולי באמת אבקש שיזרזו את הפגישה כי נמאס לי אני רוצה לגמור אם זה כבר לסיום האם לדעתך היום טיפול תרופתי מומלץ ? את האמת אני מעדיף בלי אבל אני רוצה לגמור אם זה כבר? והבעיה הנוספת זה איך בוחרים פסיכיאטר אני לא מעונין להיות שפן ניסיונות? אם מותר לך להמליץ אבקש זה מאוד חשוב לי! אודה לך מראש ותבורכו הרבה בריאות

שלום אתה מתאר התקפי אימה שככל הנראה קושרים למצב פוסט טראומטי יש טפול תרופתי ויתכן שיש צורך בטפול שיחתי אינך מציין כמה זמן היית בטפול אצל הרופאים הרבים שעשקו אותה לכאורה לרוב נדרש זמן לא מועט להטבה חודשים ולעתים יותר לכן ההמלצה - מצא רופא ו/או פסיכותרפיסט התחל טפול שיטתי והתאזר בסבלנות בהצלחה עמי