האם בתי בת הארבע חולת נפש?

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

15/09/2001 | 22:25 | מאת: טלי

אני מאוד מודאגת מבתי בת הארבע. היא ילדה מקסימה, חכמה ונבונה אבל נראה לי שיש לה בעיה נפשית. למשל אם נותנים לה בקבוק שתיה או כוס, היא לא תשתה עד שלא ננגב לה את זה. בצלחת הכל צריך להיות מסודר (אסור לערבב אוכל) ואם יש חתיכות קטנות בקוסקוס אז אין סיכוי שהיא תאכל. כמו כן היא צריכה שילוו אותה לשרותים לא רק כשיש חושך אלא גם כשיש אור. היא תוקפנית כלפינו וקוראת לנו מטומטמים (ןאני לא יודעת אם לכעוס עליה או לנסות להבין מה עובר עליה). חשוב לציין שהיא התחילה גן טרום חובה חדש והל חדש לה ובאמת התופעה החמירה לאחרונה אבל זה היה גם לפני כן. בבקשה עיזרו לי לעזור לה...

לקריאה נוספת והעמקה
16/09/2001 | 00:11 | מאת: ד"ר דרור גרין

טלי יקרה, לא נראה לי שבתך חולת נפש. לתופעות שתיארת יכולים להיות הסברים רבים, ולא כדאי למהר ולהסיק מסקנות. יתכן שמשהו מטריד אותה, ואם את מרגישה שאינך מצליחה להבין מה קורה לה, כדאי אולי להתייעץ באיש מקצוע. בברכה, דרור גרין

16/09/2001 | 00:48 | מאת: ננה

טלי המון אנשים מבוגרים ובריאים ל אאוהבים שהאוכל שלהם מעורבב או עם רוטב או נוגע אחד שני או כל מיני שטויות שלא נשמעות לאדם אחר הגיוניות במיוחד ואם תחפשי טוב אולי תשימי לב שגם לך יש נטי הקטנה כזאת המון אנשים מבריקים את הסכום שלהם לפני שהם מתחילים לאכול וכו ואם יצא לך למלצר בטוח ראית את זה אין בזה מחלה לעניות דעתי נסו לעזור לה לקבל את האוכל שלה כמו שהיא אוהבת כדי שזה לא יחמיר ואני מקוה שהכל יסתדר שיום אחד זה יצחיק אותך בהצלחה ורמז קטן אחי שהו אאחד האנשים היות רחכמים מוצלחים ומצליחים שיש כל זמן שגר עם ההורים היה לו כלי אוכל מיוחדים משלו שהוא נהג להחביא אחרי כל ארוחה ושטיפה ורק לו היה מותר לאכול מהם הוא עורך דין מצליח הוא חולה ? אני לא חושבת

16/09/2001 | 00:45 | מאת: ד"ר אורן קפלן

טלי שלום מה שאת מתארת אינו מעיד על מחלת נפש. הוא בהחלט מעיד על מידת הדאגה שיש לך בנושא. את מציינת מספר נושאים שאולי קשורים ואולי לא. בררנות באוכל אופיינית להרבה ילדים ולפעמים בצורה קיצונית. פעמים רבות זה משתנה ומתמתן עם הזמן. גם נושא הפחד בדרך לשירותים בגיל 4 הוא נפוץ מאוד. ולגבי היחסים ביניכם כולל התוקפנות והשפה בה היא נוקטת הוא נושא שבהחלט רצוי להבין ולהעמיק בו. אגב, גם נושאי האוכל והפחדים שווים בירור, אבל קודם כל הייתי נזהר מסטיגמות כמו מחלת נפש. הייתי מציע שתיפני עם בעלך לייעוץ להורים אצל פסיכולוג. אין צורך לקחת את הילדה איתכם, בוודאי לא לפגישה הראשונה. אחרי שתחשבו יחדיו במה דברים אמורים ניתן יהיה לטפל בדברים, ובדיוק כמו שאת כותבת, לעזור לכם לעזור לה, ואולי גם לעזור לכם לעזור לכם. פעמים רבות מדובר באינטראקציה וצריך להבין מה מעורר את הדברים. בהחלט יתכן שמצב לחץ כמו התחלה של גן מגביר תופעות שכבר נצפו קודם לכן. בהצלחה ד"ר אורן קפלן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית