פחדים של ילד(9) ממות שלו,של ההורים

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

09/09/2001 | 23:02 | מאת: יואל

ילדי בן 9 מפחד מכך שהחיים קצרים וחולפים מהר והוא עלול למות לפני שיספיק לראות לעשות דברים. הפחד משולב עם פחד ממוות של ההורים. יש לציין שאין לפחדים קשר בהכרח (גם אם יש קשר הוא לא מצוין במפורש) עם הארועים הבטחוניים ואין כל בעיות בריאותיות.

לקריאה נוספת והעמקה
09/09/2001 | 23:19 | מאת: אביטל גולדשטיין

ממה שקראתי שאלות מהסוג הזה מאוד אופיניות בגיל של הבן שלך . מעבר לכך אני יכולה לספר לך מניסיוני (לי יש בן בן 8 )שכשניתקלתי בשאלות מהסוג הזה קיימנו אני ובעלי שיחה ב"גובה העיניים" עם הבן .ראשית ,לא שללנו את העובדה שכל דבר בסופו של דבר אכן נגמר וכי זהו טבע העולם אבל שמנו דגש בהסבר שלנו על משך המן הארוך שזה קורה הסברנו לו שסבא עוד פה אפילו שנולד מזמן ו.. אני מאמינה שקלטת את הכיוון בכל מקרה אני ממליצה מאוד שתראה איתו את הסרט גלגל החיים (בדיבוב לעברית כמובן) הדגש הוא על הביחד ...חבק אותו תן לו את התחושה ,את הביטחון שאתה לא הולך לשום מקום (..למרות שלפי הימים האחרונים אי אפשר לדעת...סתם בחיוך) ותנסה גם אם אתה לא טוב במילים להעביר לו את התחושה דרך הסרט מקווה שעזרתי אביטל

09/09/2001 | 23:21 | מאת: adi

יואל, תנסו גם לצייר אותו. עדי

09/09/2001 | 23:20 | מאת: adi

יואל, גם אני די פחדתי מהמוות עד שראיתי אותו לראשונה בגיל 18. אחר כך ניתקלתי בו לראשונה (במשפחתי) (אמנם סבי נפטר כשהייתי בת 13) כשכלבתי נפטרה. עדי

10/09/2001 | 00:09 | מאת: ד"ר אורן קפלן

יואל שלום תפיסת המוות מתפתחת במהלך הילדות וישנם גלים של עליות ומורדות במודעות למוות. סביר להניח שהמצב הביטחוני מגביר אצל כולנו, וגם אצל הילדים, את המודעות למוות. הדבר מעורר כמובן חרדות. אדגיש שמוות מייצג חרדות פרידה באופן כללי ולוקח כמובן את הנושא הזה לקצה (פרידה לתמיד). צריך לבחון את המקרה של הילד שלך באופן אישי. אפשר לדבר עם הילד ולהסביר שאתם צעירים ובריאים ולא תעזבו אותו. חשוב להבין את הרקע בו התחילו הפחדים. תנו לזה קצת זמן וברוב המקרים הגל הזה יחלוף מאליו. במידה ואתם חשים שמצב החרדה חריף כדאי לפנות לייעוץ פסיכולוגי. פנו ראשית אתה ואישתך ללא מעורבות הילד, ואם יהיה צורך הילד יוזמן לפגישה. ניתן להיעזר ביועצת ביה"ס או בפסיכולוגית ביה"ס, ניתן ליצור עימה קשר ישיר דרך השירות הפסיכולוגי של העיריה. בברכה ד"ר אורן קפלן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית