כיצד מעודדים ילד לספר איך היה בגן?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום, שמי מכאלה ויש לי ילד בן 4 שנכנס השנה לגן עירוני טרום-חובה. מאז תחילת שנת הלימודים השנה (ביום א' שעבר) לא הצלחתי לדובב את בני שיספר לי איך בגן החדש? מה אכל? במה שיחק? איך הגננת? מה היה במפגש? וכו' כאשר אני שואלת אז הוא אומר " לא עכשיו, אני עייף" או שהוא לא משיב כלל. נגשתי לגננת ושאלתי איך הוא וכו' והיא אומרת שהכל בסדר. מה עושים?
לאם שלום! כאשר בני חוזר מהגן לאחר מספר דקות של נישוקים וחיבוקים והתרעננות קצרה אני מספרת לבני איך התנהל יומי ומה היו עסוקיי ומה הרגשתי באותו עיסוק אני חולקת איתו את רגשותיי (כמובן ברמת ההבנה שלו) ואז אני שואלת אותו ליומו ומה רגשותיו לגבי כל פעילות ומדובבת אותו להגיד לי איזו פעילות הוא מעדיף,כמובן לאחר שסיפרתי לו איזו פעילות ביומי העדפתי ולמה ,ובאופן טבעי הוא מספר לי את העדפותיו ומדוע הכל ברוח קלילה של שיתוף והחלפת רשמים מיומנו(לא חקירה) עדיף עם גלידה או פינוק אישי רק לשנינו וזה עובד !!! עדי :-) בהצלחה
רצוי לשאול את הילד באופן ספציפי מה עשה לגבי כל דבר ודבר , ולא לשאול איך היה בגן שכן זו שאלה כללית מאוד שלילד יהיה מאוד קשה להתייחס אליה . לדוגמא כדאי לשאול : מה עשית בפינת היצירה היום ?? או במה שיחקת היום בחצר?? או האם עשית מעשה טוב היום בגן??
התיאוריה אומרת שצריך לספר לו איך היה לנו בעבודה או בכל מקום אחר והוא ישיב בסיפורים משלו. אנחנו ניסינו את זה ובהתחלה זה באמת עבד עד שלאחר מספר שבועות כשהתחלנו לספר מה היה בעבודה הוא היה אומר "אבל אני לא רוצה לספר". הצד החיובי - עד אז זה עבד מצוין.
ילד יספר איך היה לו בגן או בית ספר רק במצב שזה יתרחש תוך כדי שיחה, את תספרי לו איך היה לך בעבודה או את מי פגשת, או מה ראית בדרך, ותראי שברגע שאת משתפת הילד גם ינהג כך. כי באופן כללי הם וגם אנחנו שונאים שמתחקרים אותנו.
שלום מיכאלה, גם אני מצטרפת לאלה שמציעים שתספרי לו איך היה בעבודה. עדי
שלום רב, מקום חדש יוצר אצל הרבה אנשים תופעות של אי ביטחוןף הסתגרות, וכו'. נסי לצפות (ללא שידע שאת שם) במהלך שהותו בגן, כמה פרקי זמן של כחצי שעה. בבית נסי להמשיך חלק מהארועים, כאילו ואת ילד בגן, שממשיך חלק מהארועים. במילים אחרות: במקום לתחקר על הארועים, נסי להיות חלק מהם, ואז לגלגל שיחה. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
