שאלה: איך

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

22/08/2001 | 20:47 | מאת: שאלה

איך יוצרים קשרים חברתיים כשיש הפרעת אכילה?

לקריאה נוספת והעמקה
22/08/2001 | 22:46 | מאת: אורה

מה השאלה אולי תפרט/י על הקשיים כדי שנוכל להבין מהו הקושי המדוייק ביצירת קשרים חברתיים וכיצד בדיוק הפרעת האכילה מתקשרת

22/08/2001 | 22:54 | מאת: דפני

אז... אולי נתחיל מזה, שצריך את הרצון ליצור או לחדש קשרים. זה אמנם נשמע טריוויאלי, אך מי שסבל מהפרעת אכילה מכיר מקרוב את הבדידות האיומה המלווה אותה, את החיים בצל הסוד... את ההיעלמות- בכל המובנים. להרבה אנשים קשה ליזום קשר. חוסר בטחון, פחד הדחייה... אלו תופעות המטרידות אנשים רבים, לאו דווקא כאלו הסובלים מהפרעת אכילה. יש דרכים להתמודד עם הפחד הזה, עם הנטייה להימנעות. כמעט בכל מקום אפשר להכיר אנשים! בעבודה, בלימודים, בקורס, בטיול, בסופרסל (אופס...אולי לא...) או אפילו בקבוצות תמיכה לטיפול בהפרעות אכילה. מה שחשוב הוא לנסות להיות יותר פתוחים, לנסות לתת אמון, ללמוד להקשיב אך גם לשתף, לגלות שמותר לך לתפוס מקום, שאנשים אינם רוצים שתעלמי או תהפכי לשקופה, ושברוב המקרים- קל יותר להתמודד עם המצב כשאת משתפת בבעיות ובקשיים מאשר כשאת ננעלת, מסתגרת בעצמך, כאילו כדי לא להכביד... כשבפועל זה רק מקשה יותר. מדברייך נשמע שהבדידות קשה לך, יש לך את הרצון לחברת אנשים. ברגע שהגעת לשלב הזה, השד כבר באמת אינו נורא... התחילי בקטן, עם האנשים בסביבתך: חיוך, ברכת בוקר טוב, התעניינות (אמיתית!) בשלומם, שיחה חולין.. כך זה מתחיל. ההמשך כבר יתרחש מאליו !! בהצלחה, ובתקווה שיהיה לך העוז לנסות. דפני.

23/08/2001 | 06:04 | מאת: ד"ר יוסי אברהם

שלום רב, הקשר עם הסביבה החברתית מאד חשוב, אך צריך להיות במינון שלא ילחיץ, כל עוד תופעות ההפרעה הנן בוטות. אין תשובה אחת נכונה, כל עוד לא יודעים "מי את" במובן הרחב של המילה. כדאי, לכן, לא להשאיר את ההתמודדות עם ההפרעה ללא תמיכה של איש/ת מקצוע, ולשלב את נושא הקשרים החברתיים בתוך הטיפול, כחלק ממנו. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

23/08/2001 | 15:57 | מאת: Jacki

אני מדברת כרגע רק על אנורקסיה, לא על בולימיה או אכילה כפייתית, אוקיי? אז שאלת איך יוצרים קשרים חברתיים: לא יוצריםםםםםםם!!! ושתדע/י לך שאנורקסיה יכולה רק לחסום לך את כל ה"משאבים" הנפשיים, "סוחטת" ממך הכל, שוברת לך תעצמות, מכשילה אותך, ורוצה לשמוע מה עוד? מבודדת אותך מאנשים, מהעולם....זה עצוב....זה כואב.... (ואל תביני אותי לא נכון - אני שם!!!!, אז אני רק רוצה להעביר לך את מה שאני לומדת על עצמי, כל פעם קצת....בבבקקקקקששששהההה תקח/י את זה לתשומת לבך, או לפחות תחשב/י על זה ותאמרי לי מה את חושבת, האם אני צודקת או טועה?)....

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית