כנראה שיש לי אופי דפוק...

אם כל דבר אני צריכה לקחת בפרופורציות אסוניות. אני נלחצת מכל דבר ולא מסוגלת להתמודד עם דברים. נכון, היו לי גם תקופות טובות אבל בגדול אפשר להגיד שכל דבר שובר אותי. כל ויכוח הורס אותי ומכניס אותי למתחים נוראיים ולהיסטריות של בכי. הבעיה היא שהמתח הוא לא סתם מתח אלא ממש תחושה של פחד עצום וזה מורגש גם פיזית - חוסר תיאבון, מתח בשרירי החזה, חוסר יכולת לנשום עמוק. ברגעים יותר רגועים אני קולטת כמה מתח ירד ממני. לא ייאמן עוצמות המתח האלה שלא נרגעות. אי אפשר לחיות ככה לאורך זמןץ אין איכות חיים בכלל.

אורית, אולי כדאי לך ללמוד טכניקות הרפייה. עדי

ניסיתי הכל. שיאצו, הרפייה. ספורט, הליכה על חוף הים, שיחה עם חברה. כלום לא מרגיע אותי. כשאני בלחץ, כלום לא עובד.

אורית יקרה, לא מדובר באופי כי אם בקשיי התמודדות. אני מקווה שבטיפול שלך את מנסה יחד עם המטפל/ת לבדוק דרכי התמודדות יעילות עם המצבים הכל כך קשים האלה. שיהיה לך כוח... טלי פרידמן