דיכאון -

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

18/08/2001 | 01:56 | מאת: רחלי

שלום מצבי מחמיר. אני בדיכאון. יש לי התפרצויות בכי, התפרצויות זעם - כעס על כלום - על ילדיי, משפחתי. אני נעה בין מצב רוח נורמלי לרגע ומיד אח"כ בוכה. אין לי מושג על מה., אני בקושי ישנה, בקושי אוכלת ומה שאוכלת מקיאה. אני מרגישה כאב עז בלי אפשרות לבטא אותו. עצוב לי. אין לי מושג איך להתגבר על זה מרגישה שאני מתמוטטת. בבקשה עזרה. מה אני אמורה לעשות? למי לגשת? יש איזה שהוא כדור טבעי שיכול להרגיע קצת. רחלי

לקריאה נוספת והעמקה
18/08/2001 | 07:00 | מאת: דר' עמי אבני

רחלי שלום אם זה נמשך מעבר למספר ימים, וכרוך בפגיעה משמעותית בחייך אז יש צורך בעזרה מקצועית אנא פני ליעוץ לפסיכיאטר או לפסיכולוג בהצלחה עמי

18/08/2001 | 08:33 | מאת: רחלי

ד"ר אבני שלום תודה רבה על התגובה המהירה. המצב נמשך כבר יותר משבוע, אולי יותר. אני בטיפול פסיכותרפיסטי - האם המטפלת יכולה לעזור לי מעבר לשיחות? האם עלי לפנות לגורם נוסף? תודה שוב. רחלי

18/08/2001 | 09:22 | מאת: דפני

עצוב לי לשמוע שהמצב מחמיר. התכונה הזו של הכאב, תכונת ההתפשטות וההתעצמות, מוכרת לי מקרוב. יש רגעים כאלו, שהכל כואב, מכווץ, קורע מבפנים... ובמצבים האלו, כשהסבל והבדידות משתלטים ומאיימים להביס את הנחישות להשתפר, אנו זקוקים לעזרה. כן, גם עזרה תרופתית. למרות הפחד, ההסתייגות הטבעית מהתערבות אינטנסיבית כזו, למרות הסטיגמות שאולי קיימות לגבי נטילת תרופות כדרך להיעזר. אני יודעת שיש הרבה אנשים בפורום שמתנגדים לכך נחרצות, לא מוכנים לשמוע על האפשרות. אני גם רוצה להבהיר שאני בהחלט לא בעד "לדחוף תרופות" סתם (כפי שהתבטאו כאן לא אחת), ובטח שלא במקום טיפול פסיכותרפויטי. אבל מנסיוני האישי, במצבים מסויימים תרופות מקילות משמעותית על הסבל, מאפשרות לגייס את האנרגיות הנפשיות להתמודדות ישירה עם המחלה ולא לנסיונות נואשים להתמודד עם הדיכאון... וזה כשלעצמו משפר את יכולתך להתמודד, להיעזר ביתר יעילות בדרכי הטיפול האחרות המוצעות לך. כי כדי שפסיכותרפיה תהיה יעילה, דרושה כמות מסויימת של משאבים נפשיים זמינים, משאבים שבמצב דכאוני מגוייסים - רובם ככולם - להישרדות ברמה הנפשית... רחלי, תני צ'אנס גם לטיפול כזה. אולי יאמרו לך שאינך זקוקה לזה. ואולי כן. דיכאון הוא מחלה, ואם טיפול תרופתי יכול לסייע- חבל לוותר על העזרה החשובה הזו. הרי אין טעם להילחם בביוכימיה של המוח... תנסי? לפחות חשבי על כך? בבקשה...?

18/08/2001 | 10:02 | מאת: אורה

דפני - אני מתגעגעת מאד אתקשר מאוחר יותר בטח עד שראיתי את ההודעה כבר הלכת הגלישה שלי נורא איטית לא בטוחה למה רחלי אולי תתקשרי לפסיכולגית שלך או שתחכי יומיים ותשאלי אותה מה דעתה על ליווי תרופתי במקביל כפי שדפני הציעה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית