לטלי פרידמן

היי. הופנתי לפורום הזה ע"י ידיד שלי,הוא הפנה אותי אליך ואמר שיתכן שתוכלי לעזור לי. אני נערה בולמית,בת 18,כבר 3 שנים. במהלך בתקופה הזו התנדנדתי בין בולמיה לאנורקסיה,כלומר או שאכלתי והקאתי ,או שצמתי ימים על גבי ימים. לאחרונה אני קצת יותר בסדר,ואני מקיאה פחות (פעם ביום או כמה ימים,במקום כמה פעמים ביום) אך עם זאת אני מתחילה לחזור לבולמיה שוב,ואני מפחדת ליפול. אני רוצה לטפל בזה,אבל אין מי שיעזור לי בעניין,ולמרות שאמא שלי יודעת הצחלתי לגרום לה לחשוב שאני בסדר,כבר לפני חצי שנה. היא דיי מונעת ממני ללכת למישהו מקצועי כדי שאני לא אפגע לעצמי בגיוס,ובגלל זה אני לא מטפלת. לפני כ 5-6 שנים עברתי התעללות מינית מצד שכן שלי,שהיה מבוגר ממני,וזה כנראה מה שהפיל אותי לבולמיה,ועכשיו אני נמצאת בתקופה ממש גרועה כי אני מתחילה להיזכר בזה רק השנה. בכל אופן,קצת נסחפתי... מצטערת שהעמסתי הכל בהודעה הראשונה... רק רציתי לשאול אם תוכלי לעזור לי,והאם יש אפשרות שאני אוכל לטפל בלי ידיעתה של אימי (עברתי גיל 18) והאם זה ימנע ממני לשרת בצבא.. מקווה לקבל תשובה שקד

שקד שלום רב, באופן עקרוני את יכולה ללכת לטיפול ללא ידיעתה של אימך, אך צריך לחשוב האם זה נכון, ואולי אחרי שתתחילי את הטיפול תשקלי את העניין יחד עם המטפל/ת שלך. הבעיה היא כיצד תלכי לטיפול ללא ידיעתה? טיפול פרטי עולה הרבה כסף בד"כ. לא הייתי ממליצה לך כעת על טיפול ציבורי כיון שתאלצי להפסיק אותו לכשתתגייסי. באופן כללי, ברור שההמלצה שלי עבורך היא ללכת לטיפול, כיון שאת עצמך מעידה על כך שזו תקופה קשה, שבה עולות חוויות קשות מהעבר וככל הנראה משפיעות לרעה עלייך. מבחינת הסיכוי להתגייס, זה מאד תלוי במצב הבולימיה שלך ובמצבך בכלל. בברכה, טלי פרידמן