סתם לידיעה......
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
כ 1000 איש בשנה מתים ממחלת האנורקסיה נרבוזה. האינטרנט,המשמש כמקור מצוין למידע, אך עבור אנשים בעלי הפרעות, הוא יכול לגרום לנזק. רבים מאתרי האינטרנט המיועדים לחולי האנורקסיה, מעודדים את דפוסי המחלה, כגון: איך לשרוד עם 200 קלוריות ביום. פסיכולוגים מסבירים שנערות ונשים הסובלות מבעיות אכילה, משתמשות באינטרנט כקריאה לעזרה, אך כמה מהאתרים מזיקים לאותם אנשים הסובלים מבעיה זו. האתרים אמנם, מאפשרים לסובלות מהמחלה לשתף באמצעות האתר, את העובר עליהן. לדוגמא: באחד הצ'טים, כתבה נערה: "עברו כבר כ 28 שעות מאז אכלתי." הדבר נראה כקריאה לעזרה. אך אין מענה. האתרים מאחדים את חולי האנורקסיה, אך משמרים את דפוסי ההתנהגות של המחלה, ולא יוצאים כנגדה. אתרי האנורקסיה ומגזינים מכילים תמונות של שחקניות ודוגמניות רזות, ומקבעים את מצבן של החולות, הנאחזות במודלים הרזים. תמונות אלו "מאשרות" את שאיפתן של החולות להיות רזות, ומשאירות אותן במעגל שבפעמים רבות נגמר במוות
העיתון הנפוץ ביותר באמריקה, usa today פרסם תוצאות סקר ענק שבו נשאלו 15 אלף נערות בגיל העשרה למה בעצם כדאי לעשות סקס. התשובות הפתיעו את כולם: 58% מהנשאלות השיבו שהן עושות סקס מתוך סקרנות. 47% ספרו על סקס מתוך אהבה. 40% ציינו משיכה נטו כגורם לסקס. 20% עשו סקס כי הרגישו בלחץ חברתי שהופעל עליהן לקראת העניין הזה. כאשר נשאלו למה לא כדאי לעשות סקס ולהמתין עוד קצת, הן ענו: 73% מפחד הכניסה להריון. 69% הפחד ממחלות מין. 63% לא מצאו את הבחור המתאים. 47% מפחד פן יפגע שמן הטוב. אמריקה היא כמובן ארץ כל האפשרויות וכל החלומות, ועורכי הסקר יחד עם עורכי העיתון ממהרים להרגיע את ההורים: מתוך הנערות שהיו בתולות ביום הסקר, 59% הבטיחו שהן מתכוונות לשמור על בתוליהן עד יום החתונה. וזה אמור לשמח את ההורים האמריקאיים, הליברלים ובעלי הראש הפתוח. היה מעניין לערוך סקר כזה בארץ. והיה מעניין לבדוק את הנשאלות אח"כ גם במכונת אמת
ומאיפה כל האחוזים האלה יש קצת יותר מידי בשביל סקר אחד לא
61 אחוז מהרופאים אינם מטפלים בחולים הסובלים מהשמנת יתר מטעמים של מחסור בזמן, כך עולה ממחקר שבדק עמדות רופאים ביחס לטיפול בהשמנת יתר. את המחקר ערכו דר' עמיאל פייגנבאום וד"ר שמואל פסטרנק, רופאי משפחה ומומחים לטיפולי הרזייה רפואיים בקרב 337 רופאי משפחה ורופאים פנימיים בכל הארץ, המטפלים באוכלוסיות שונות (ערבים, דתיים וכו'). 47 אחוזים מהמשתתפים במחקר היו רופאים גברים ו 53 אחוזים רופאות. ממצאי המחקר עולה כי רק 31 אחוזים מהרופאים מטפלים בבעיית ההשמנה על ידי מתן תרופות. כ 70 אחוזים מהם מהרופאים שמטפלים בהשמנת יתר על ידי מתן תרופות שבעי רצון מתוצאות הטיפול. 80 אחוזים מהרופאים מטפלים בהשמנת יתר באמצעות קסניקל (תרופה המונעת 30 אחוז מספיגת השומן במערכת העיכול). 20 אחוז על ידי מתן רדוקטיל (תרופה נוגדת תיאבון הפועלת על מערכת העצבים המרכזית)עם זאת ציינו 100 מהרופאים כי זוהי חובתו של רופא המשפחה לטפל בחולים הסובלים בבעיית השמנת יתר, גם אם המטופלים אינם מתלוננים על כך במישרין. מהסקר עולה כי הרופאים רואים בממצוצע כ 9 חולים הסובלים מהשמנת יתר ביום מסך של כ 30-40 חולים בהם הם מטפלים 61 אחוזים מהרופאים שהשתתפו בסקר העידו כי הם אינם מטפלים בחולים הסובלים מהשמנת יתר מטעמים של מחסור ב
לאנורקטית שלום רב, יש משהו מאד נכון בדברייך, לצערי. אך באותה מידה שהפרסום ועידוד העיסוק התקשורתי בהפרעות אכילה מגביר את התופעה של הפרעות האכילה, התקשורת גם מעלה למודעות הציבור את ההפרעה ומהותה, ויש לכך אלמנט של מניעה וגילוי מוקדם ככל האפשר של אנשים בתחילת הפרעת האכילה שלהם. זה נכון לגבי נושאים רבים כמו: שימוש בסמים, אלימות, התעללויות ועוד. יש לך פתרון יצירתי שיאפשר מצד אחד להעלות את רמת המודעות ולתת מענה לסובלים מההפרעה, אך יחד עם זה גם יימנע "שימוש שלילי" במידע? אני אשמח למצוא פתרון...מה דעתך? בברכה, טלי פרידמן
שלום טלי מה עוד לא הבנת שזה מר לירון בירנבוים הידוע
וזה נוראייייייי! שמעתי על אתרים כאלה! צריך להשמיד אותם!!!
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
