העברה בטיפול

אני שומעת הרבה על המונח "העברה" המתרחש בטיפול , אבל אני מצליחה להבין מעט מידי על חשיבות העברה בטיפול. שאלתי היא - האם להעברה יש ערך טיפולי ממשי , זאת אומרת דרך ה"דיון" על היחסים מטפל מטופל , ניתן ממש לתקן בעיה , או שהעברה היא רק תופעת לוואי של טיפול , שניתן להשתמש בה כדי לזהות בעיות ומקור של בעיות אבל הטיפול בבעיות נעשה בכלל בדרך אחרת. אני מניחה שאהשאלה שלי בשורה התחתונה , האם עלי לשתף את המטפלת שלי בכל הרגשות שעולים בי כליפה , גם אם זה דברים מעליבים או סתם לא נעימים ושאני לא בטוחה שיש להם ערך אמיתי לטיפול? להגיד רגשות שאני מזהה כרגשות "מועברים" זה פחות קשה לי לחשוב אם להעלות בטיפול או לא , אבל מה לגבי רגשות שאני לא בטוחה שהם רגשות "מועברים" אלה סתם "דעתי " . אני לא יודעת עד כמה בכלל היחסים מטפל מטופל הם חשובים לדיון בטיפול , שהרי היחסים הם בעצם יחסי עבודה ב"מעבדה" ואני לא רואה את הערך שבדיון בהם עבור יחסי עם אנשים אחרים או עם הורי , שהם אנשים שונים לחלוטין. אם כך עוד שורה תחתונה של שאלה היא , האם יש משמעות טיפולית ליחסים שנוצרים בין מטפל ומטופל. אודה מאוד לתושבה.

אפרת - אני אספר לך את ניסיוני שלי: אני בטיפול פסיכולוגי כבר שנתיים וחצי. במשך תקופה די ארוכה השאלה שאת שואלת די הטרידה אותי, כי הפסיכולוגית שלי קצת "משכה" לכיוון הזה, של היחסים שביני לבינה כמעידים על הרבה דברים וכחשובים לטיפול, ואני ממש לא ראיתי בכך חשיבות, זה הביך אותי לדבר על הביקורת שלי כלפיה ועל הרגשות שלי כלפיה, וגם ראיתי בזה בזבוז זמן: אני הרי באה לטיפול כדי לטפל בבעיות שלי עם עצמי ועם הסביבה האמיתית שלי, בחיים במציאות, ולא בחדר אצלה. אבל היום אני יכולה להגיד שלמרות שזה מאוד קשה לי, דווקא השלב שבו התחלתי להגיד לה דברים שאני מרגישה כלפיה, כולל דברים קשים, היה ממש נקודת מפנה בטיפול שלי, והיה מפתח להתקדמות אמיתית אצלי. כי בין השאר התחלתי להרגיש שכמו שאני כל-כך מפחדת ולא רואה טעם בלדבר איתה על הקשר בינינו, כך אני עושה גם עם אנשים מאוד קרובים לי - אני יכולה להיפתח ולדבר על דברים מאוד אישיים שלי, אבל לדבר על בעיות בקשר מאוד קשה לי. וההסתרה הזאת גורמת לבעיות לגדול ולהתנפח בתוכי ולקבל ממדים אדירים, בעיקר משום שהן מוחבאות כדבר שאסור לדבר עליו ועלול להרוס את הקשר. הרבה פעמים כשמדברים על דברים באמת מביכים, הם נעשים פתאום גלויים ופחות נוראיים. זאת רק דוגמה אחת שלי לעניין של "העברה" בטיפול, ושל איך היא יכולה גם להעיד על בעיה וגם לעזור מאוד בחיים האישיים שלך. אני יכולה להגיד שהמון שנים היה לי מאוד קשה לסמוך באמת על אנשים ולהרגיש שאני תלויה בהם - דבר שהוא לא רק רע אלא גם טבעי ונחוץ - ואפילו שהיה לי חבר במשך שש שנים, לא הצלחתי להרגיש שאני זקוקה לו ותלויה בו, וזה היה הרסני בקשר בינינו. ככה שלמשל עצם העובדה שעכשיו אני מרגישה שאני ממש צריכה את הפסיכולוגית שלי ואפילו תלויה בה - מרגשת אותי מאוד, כי עד היום לא הייתי מסוגלת להרגיש את הרגש הכל-כך אנושי הזה. לסיכום - המלצתי היא שתספרי לפסיכולוגית שלך כל מה שאת מרגישה כלפיה, אשמח לקבל את תגובתך, נועה.

נועה - תודה על נסיונך. אני בערך מבינה, את מתייחסת לחלק שבו דיון על ההשגות שלך לגבי המטפלת , הועילו לפתוח את נתיבי התקשורת עם אנשים אחרים. אכן , זה ברור כיצד זה שיפר את התקשורת שלך עם הסביבה ואת חיי הנפש הפנימיים . אך האם זה מה שניקרא "העברה" במובן המקצועי? ניראה לי שלא. ניראה לי שהערבה זה כשאת מייחסת למטפל רגשות ותכונות שלא באמת קיימים לו , אלה מעבירים אותם למשל מיחסים עם ההורים או עם אנשים.. בעצם אולי זה כן .. לא יודעת.. רואה אין לי מושג. אני יכולה להגיד לך בבטחון שאני לא סובלת מסגירות בכלל , אין לי בעיה לתקשר עם אנשים , ואם יש צורך לבקר ולקבל בקרות אני מאוד בפנים , אני ניקשרת לאנשים ומתחברת איתם בקלות יחסית , אם כי ייתכן כי עם ההורים שלי , אולי לא הייתי בעברי מספיק פתוחה בקשר למחשבות פנימיות ממש. אבל גם זה כבר לא ככה דיי ממזמן. אולי אני פשוט צריכה לשאול אותה את זה , ולסכם עם עצמי שאני רק מקשיבה ועד שאחליט לתשובתה בנוגע להעברות , ואני לא משתכנעת בנתיים ולא מספרת תחושות שאייני בטוחה ברלוונטיות שלהן. בעצם את יודעת מה, השתכנעתי כבר עכשיו , מה כ'פת לי להגיד את כל מה שאני מרגישה , מקסימום.. מה היא "תעלב" .. ממש לא ניראה לי . זה אולי ירעיד לשבריר שניה את הקצה הגבה הימנית שלה ,אולי אפילו יגרום לה לחייך חיוך מבין. את חושבת שפסיכולוג טוב צריך להיות גם שחקן טוב? ניראה לי שכן. נלך על זה .. אולי לא מייד , אולי כשאני ארגיש מספיק נוח. טוב תודה בכל אופן , אני מניחה ששאלתי נענתה , את כבר דוגמא לכך שיש ערך טיפולי ממשי לדיון על יחסי מטופל מטפל , וכניראה שזה מספיק כדי לבדוק את זה . תודה גם לך נועה.

אפרת שלום העברה היא תופעה שקורית בטפול (וגם מחוצה לו ) כללית חשיבותה 1. ככלי מאבחן המשקף דפוסים (רגשות, מחשבות, התנהגויות.. ) של המטופל (שלך) 2. ככלי טפולי כאשר מתייחסים להעברה (דהיינו להתייחסתך למטפל/ת) לטעמי, ויותר עם השנים , שמוש בה עשוי להיות היעיל ביותר (הרבה יותר מלדבר על יחסים מחוץ לטפול) ולכן אני ממליץ לכל מטופל לדבר על הרגשותיו ביחס אלי בטפול מטפלים נבדלים במידה בהם עושים שמוש מפורש בהעברה (דהיינו מדברים עליה ) לכן למרות המלצתי זו, אני ממליץ שתבררי עם המטפלת שלך עד כמה היא רואה חשיבות לשמוש בכלי זה ואיך בהצלחה עמי