חרדות וחוסר יציבות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

27/06/2001 | 01:23 | מאת: עמיר שאלה לפסיכיאטר ולפסיכולוג

שלום לפני כ10 שנים בגיל 21 חטפתי התקף חרדה ראשון חזק ביותר שנמשך כ 15 שעות אשר נבע כתוצאה מעישון מריחואנה. התקף חרדה אשר כלל בתוכו מחשבות רדיפה קשות כולל ריצת אמוק כבריחה, רעידות הזיות פראנואידיות קשות (ענפי עצים רודפים אחרי וכו') ופחד מלהשתגע. אני מטופל במשך כעשור ע"י פסיכולוג ומלווה בהשגחה של פסיכיאטר אחת לכמה חודשים. אני סרבן גדול של תרופות מעבר לתרופות הרגעה פשוטות, פרוזק עשה לי רע סרוקסטט "הרג" אותי כמעט. בקיצור אינני מוכן לבלוע כדורים. אני חייב לציין שמצבי כבר לאחר כשנה מתחילת המשבר השתפר בצורה משביעת רצון, תפקודי מלאים אני בעל משפחה, מצליח בקריירה, בעל תארים אקדמאים ראשון ושני. הסיבה שאני פונה אליכם היא: מדוע בכל פעם שאני צריך להתמודד עם מצב שהוא שונה משגרת היום אני נכנס למתחים גבוהים? מדוע בכל עת שאני עומד למבחן במבחן המציאות כמו למשל בהתמודדות על תפקיד מסויים אני על סף חרדה, הדופק שלי עולה אני מקבל סחרחורות וצריך להאבק פי כמה וכמה מכל אדם רגיל, אני יודע שמצבים אלו של התמודדות אינם קלים לכל אדם אבל אני חיב לציין שאצלי הם מלווים בהרבה תופעות של קדם חרדה, כולל חלומות לא נעימים ובכלל אינני חושב שמאז תחילת המשבר היה לי רגע אחד של שלוות נפש. אינני זוכר רגע אחד שיכולתי לומר לעצמי הנה אני לא במתח כיף לי וטוב לי. אני מרגיש שחיי הנם מאבק ארוך וקשה מיכיוון שקיים התוסף שמלווה אותי, החרדה שמקננת בי ומתגלה כל פעם בעוצמות שונות על פי המצבים השונים של ההתמודדויות הטיבעיות שעל כל אדם להתמודד עימן. רציתי לשאול אותכם, האים ישנה דרך להשקיט את חרדותיי? האים ישנה דרך להוביל אותי לשלווה? תודה מראש עמיר

לקריאה נוספת והעמקה
27/06/2001 | 01:40 | מאת: דניאל

עמיר אומנם השאלה מופנית ליועצים אבל הרשיתי לעצמי להכנס..... אני יגיד לך בקצרה...גם לנו יש תארים,גם לנו יש משפחה,עבודה טובה,אבל מה זה נותן לנו אם איין לנו שמחה...והכוונה לשמחת חיים..הכוונה לחום של החברה שנדע לתת וגם לקבל. לכן שמע לי חבר...מה שאני חושב שיעשה לך טוב?תקדיש מ'ס שעות בשבוע ותרום חלקך...בעזרה..ובעשייה למען אלו שבאמת קשה להם...ויש רבים. אני מתכוון בפנימיה,בביתה"ס המיוחדים,בנערים שחסר להם בבית חום ואהבה, במעונות למינהם,בעניים,באנשים שבאמת מתקשים ואיין להם היכולות. ולא חסר ארגונים שמתחננים למתנדבים...אשמח גם לתת כתובות לפי אזור מגורים. ואז....אני כמעט בטוח שתרגיש יותר טוב,יהיה לך יותר קל להתמודד בחיי היום יום,פחות חרדות מדברים חדשים,ובכלל אדם שונה. ואני מדבר מניסיון אישי...ובקרוב גם אספר אייך יצאתי מזה.(מכל הסיפטומים שאותם תיארת). יש תקווה ידידי....מתברר שייש צרות גדולות יותר. דניאל

27/06/2001 | 02:26 | מאת: אורה

סבורתני שאשריה של אביב שיש לה חבר נפלא כמותך

27/06/2001 | 09:41 | מאת: עמיר

תודה,

27/06/2001 | 03:12 | מאת: דיאן

שלום עמיר , המשבר שעליו דיברת גרם לך טראומה ,ומכאן החרדות ,שמיתלוות , כפי שתיארת ,. בכל מצב חדש שאתה ,מיתנסה ,הטראומה שעדיין לא טופלה מישום מה ,מגיחה ,ומיתבטא באותם חרדות ישנות ,שלא מניחות , לנו עד שנמגר אותן סופית , וזאת על ידי טיפול נכון שיתאים לך ,אישית . ביעוץ עם הפסיכיאטר . יש היום טיפולי טראומה , טיפול בהיפנוזה .e.m.d.r אני כמובן לא אדם מיקצועי . בהצלחה , דיאן .

27/06/2001 | 06:38 | מאת: ד"ר יוסי אברהם

שלום רב, יש גירסה לגבי פנייה למריחואנה ולשאר החומרים הללו, שהמקור לצריכה הגבוהה, עד כדי התמכרות או הרעלה - הוא לא קר כמיהה לכייף (פאן), אלא תחושת חרדה, אי ביטחון לגבי היכולת האישית, וכו'. יתכן, על כן, כי מה שאתה חווה כעת, כמבוגר, הוא לא בהכרח התוצר של ההתקף "ההוא", אלא קושי שליווה אותך במהלך שנים ארוכות, ולא זכה לטיפול נאות. מההסטוריה המעטה שנתת על עצמך, לגבי יכולותיך כבעל משפחה, כאיש קריירה וכבעל תארים אקדמיים - נראה לי שאת עניין החרדות תוכל לקטלג כאחד, ורק אחד, הסממנים האישיותיים שראויים לחיזוק. במילים אחרות: להכניס את העניין לפרופורציה. אתה גם עירני לגרויים ש"מדליקים" את תופעת החרדה, כך שאימון ב: 1. הסדרת התנאים הסביבתיים שלך (מקורות הלחץ), וב 2. הקניית דרכי התמודדות אחדות בסיטואציות מלחיצות - יכול, בסבירות גבוהה, לסייע לך, ומדובר על תקופה לא ארוכה (כמה חודשים). כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

27/06/2001 | 09:40 | מאת: עמיר שאלה לפסיכיאטר ולפסיכולוג

תודה על תשובתך, א. כיצד אני אמור להתאמן ומי יכול לעזור לי בכך. ב. לא הבנתי את עיניין הסדרת התנאים הסביבתיים שלי, כידוע תנאים סביבתיים הינם דינמיים? מאחר שאני מטופל אצל פסיכולוג באופן קבוע רציתי לדעתאל מי עלי לפנות על מנת שינחה אותי לגבי דרכי ההתמודדות? האים ישנם קבוצות תמיכה או כל דבר אחר אשר עשוי להנחות אותי. תודה מראש עמיר

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית