דיכאון

שלום אני סובל מדיכאונות מדי פעם ואני מטופל בפרוזאק. בנוסף אני חולה לב וסובל מתעוקת לב. ברצוני לספר על חוויה לא נעימה שקרתה לי ואיך עלי להתמודד עמה. לפני שבועיים גנבו לי את הרכב. עקב הוצאות גבוהות שיש לי לא עשיתי ביטוח מקיף ועל כן הפסדתי את הרכב. הנושא הכניס אותי לדכאון חזק. חשתי כאבים משמעותיים בחזה אשר לא הוקלו גם עם נטילת ניטרטים. בסופו של דבר אושפזתי בטיפול נמרץ לב. בנתיים השתחררתי ( לאחר שחתמתי על רצוני ואחריותי להשתחרר). מאז רודפים אותי רגשי אשמה ותחושה של לא יוצלח. אשתי וחברים אומרים לי לא לקחת לב , כסף בא וכסף הולך וכו'. בשורה התחתונה - אני בדיכאון, אין לי תאבון, אין לי מוטיבציה לכלום, לא ישן טוב בלילות, מדי פעם אני חש צורך לבכות ואינני מתפקד. אני חש כמו צל של אדם. יתכן והסיבה לכך (גניבת רכב ) טפשית אולם כך האישיות שלי מגיבה. הגברתי את צריכת הפרוזאק מכדור אחד ליום לשלשה כדורים. אינני חש שינוי משמעותי. אני מרגיש כאילו על החזה שלי מונח בלוק ואני יודע שזה נובע מהמתח הנפשי. אינני יודע איך להתמודד עם הבעיה. יש בנות אחרי צבא בבית ואינני רוצה להקרין עליהן את הדיכאון. מה עוד באפשרותי לעשות. מצב רוחי מחמיר כמו כדור שלג ואני מסתגר עם עצמי, לא רוצה לפגוש אף אחד וחש שיותר טוב להעלם מהעולם. אודה עבור סיוע ועצה מהירה. חיים

חיים ערב טוב! אני חבר ולא מייעץ. תגיד לי ברשותך אייך נגנב רכבך? האם נכנסו אלייך הביתה ולקחו מפתחות?או שסתם פרצו לרכב וגנבו? כמו כן אני בטוח שלא הכסף פה מדבר,אלא תחושת חוסר הביטחון האישי שנלקח ממך ללא רשותך רכבך. ועוד שאתה מרגיש חוסר אונים,שאיין באפשרותך להחזיר את הנגזל ממך. מכיר את ההרגשה. כמו כן אוליי תחפור מעט,ואוליי תמצא עוד דברים שדחקת בעברך,ודווקא בגלל גניבת רכבך הם נפתחו. אל תמעיט בהרגשה זו עלייך לטפל בה מייד,בטוח שתמצא עוד דברים מעבר לגניבת הרכב והרגשת החוסר-אונים והדכדוך שתפס אותך. אני פה סתם לעזרה,אבל גש למומחים הם ייתנו לך יותר מענה לבעייתך. והעיקר ...לא לפחד כלל. דניאל

לדניאל. תודה על ההיענות. הרכב לא נגנב מהבית אלא ממגרש חניה במרכז קניות. נכון שיש לי גם בעיות פסיכולוגיות בעברי. האישיות שלי קצת מורכבת ואני מניח שיש גם עניין תורשתי מהורי שהם ניצולי שואה. זה לא המקום לפרט את כל עברי. פניתי בפורום לקבל יעוץ מיידי כי הרגשתי שלפעמים אין לי בשביל מה לקום בבוקר וכל פעולה שאני עושה זה משהו שאני ממאלץ את עצמי לעשות כדי לא לטפס על קירות. יתכן וכמו שהרופא הנכבד בפורום, ד"ר עמי אמר שהפרוזק הנוסף ישפיע תוך שבועיים אז אני מקווה להמתין לשיפור. אני מודה בהזדמנות זאת גם לד"ר עמי. בברכה חיים

חיים שלום, גם אני רק מייעצת ולא בשום אופן מקצועי. אני חושבת שבתוך המצב הקשה בו אתה שרוי, יש בדבריך שתי נקודות אור, שאין להפחית מערכן: ראשית - יש לך אישה שמעודדת אותך ברגעים הקשים. ושנית - אתה מודע למצבך ולא מכחיש אותו, וזה לדעתי המפתח הראשון ביכולת שלך למצוא בעצמך כוחות ולצאת מן המצב - בסיוע של עזרה מקצועית ומשפחתית. אני יודעת שיש אנשים שסובלים מבעיות לב - המתחזקות גם בעקבות מצב נפשי לא טוב, מצוקה, חרדה ודיכאון - רק שהם בכלל לא מודעים לקיומו של מרכיב נפשי במצבם, ובכך הם מעמידים את עצמם בסכנה בריאותית גדולה. כל הכבוד לך על כך שיש לך את האומץ להיות ער למצבך - זה לא מובן מאליו בכלל! כדאי לך מאוד לפנות לטיפול פסיכולוגי בשיחות, בנוסף לטיפול בתרופתי. חשוב שתמצא פסיכולוגי/ ית שיתן לך הרגשה רגועה, חמה ולא-ביקורתית. תרגיש טוב, נועה.

לנוע. תודה על דברייך המעודדים. באיחולי בריאות - חיים

חיים שלום ראשון לכל צר לי על קשייך שנית - לרוב בשלב ראשון די בעליה לשני כדורים וזמן ההשפעה הוא ארוך משבועיים ובודאי שאני ממליץ על בצוע שיוניים מעין אילו בפקוח פסיכיאטר ולא לבד שלישית - היות ואתה מדבר על אישיותך שחושפת אותך לדכאון מומלץ על התערבות פסיכותרפויטית - המוכחת ביותר היא היא התערבות קוגניטיבית או אינטרפרסונלית אבל בהקשר המתואר גם התערבות דינמית יש בה הגיון בהצלחה עמי