התקפת זעם והיסטריה אצל ילדה

בתי בת 3.5 , כשמשהו לא נראה לה באותו רגע במקום להגיב בצורה רגילה מתחילה לבכות ואחרי כן להכנס להסטריה של בכי וצרחות. רק אחרי חיבוק חזק וזמן "רגיעה" של רבע שעה ויותר, מיוזמתה מתחילה לדבר ויוצאת מזה. אירוע כזה קורה גם לעיתים אחרי שישנה שנת צהריים בימי שישי (כשלא קודם לכך שום אירוע). להדגיש שאירוע כזה קורה רק בבית. אני מבינה שזו תופעה נפוצה וקיים רקע לתופעה אולי בבית שאני ובעלי לא מודעים לו. לאן לפנות?

אני חושב שזה נורמאלי, זה ניקרה "תופעת מעבר".... זה השלב שבו ה"תינוק" עובד מה"אשליה" שהוא ואמו הם אותו דבר עד להכרה שהוא אדם ניפרד המטרה של החיבוק הוא ל"נחם" את הילדה,ולהראות לה שהיא עדיין חלק מימך... ככה לפחות הבנתי את ויניקוט :) אופיר

ליאורה שלום רב, כדאי לך לדבר עם הגננת של ביתך ולנסות לקבוע פגישה עם הפסיכולוגית הקשורה לגן. במידה ואינך מעוניינת לערב את הגננת, את יכולה לפנות לפסיכולוג ילדים או לתחנה לילד, ולבקש הדרכת הורים. אגב, זו לא נראית לי בעיה רצינית, ואולי היא תיפתר לבד. לאמפטיה ולחום האימהי יש משמעות רבה. ונראה שביתך מקבלת מהם לא מעט. בברכה, טלי פרידמן

נשמע לי לגמרי נורמאטיבי