לטלי פרידמן

תודה על אתמול. אין לי כל כך כוח להתחיל לנסח ולכתוב לך דברים מעצמי.אני גמורה לחלוטין,ואחרי היום עוד יותר.לצערי,אני על כמויות אדירות של קפאין וחום גבוה-לא שילוב מוצלח לשינה. עברתי קצת על ההודעות שנכתבו ומצאתי הודעה של אביב לשרה. אני מקווה שהיא לא תכעס- אני מביאה להודעה הזו פסקה של אביב שמתקשרת קצת לשיחתינו מאתמול בלילה. "...אנחנו מרגישים משום מה שאנחנו צריכים להיות חזקים, ולהפגין את הכוחות שלנו כלפי חוץ,תמיד,גם במצב שאפילו יש בו לגיטימציה להיות חלשים, גם במצב שבו אנשים יבינו למה אנחנו בוכים וחלשים, אנחנו עדיין לא מרשים לעצמינו,לא מוותרים לעצמינו,ומתעקשים להפגין את הכוחות במקום את החולשה,וזה קשה.ואם הסיטואציה החיצונית היא באמת כזו שלא מאפשרת לנו להיות חזקים,אז בסוף בא המשבר והכל בתחושה שלנו מתפרק מבפנים..." לא הייתי מסוגלת לבקש עזרה גם כשאני במשבר פיזי מישהי זרקה לי קרש הצלה כדי להציל אותי מהבדידות הנוראה והחרדה שתוקפת לעיתים קרובות,ואני מסרבת להאחז בו. טלי,מותר להתמוטט עכשיו? תאחזי בי? אנג'ל,שחושבת שהגיע הזמן לנוח

אנג'ל יקרה, אני לא קרש ההצלה היחיד הקיים פה. כפי שראית, יש פה הרבה כאלו שדואגים לך, רוצים להיות איתך, להיות בשבילך. אבל כולנו לא ממש יכולים להיות קרש אמיתי. את צריכה מישהו אמיתי שתוכלי לסמוך עליו 24 שעות ביממה שהוא שם בשבילך, לשתף אותו, לתת לו ללמוד אותך, לחוש אותך, גם ברגעי הכאב, המצוקה והמשבר. אלה הימים הכי קשים להיות לבד, את בטח יודעת. את בטח גם יודעת למי הכוונה. ושלא תחשבי שלא קראתי את הקטע ממכתבה של אביב. נכון, זה קשה לשבור עבור אחרים את מעטה החוזק. אבל את עצמך מתייסרת בכך, ומעידה שאולי כבר הגיע העת לפרק קצת את השיריון, ולנוח. אני כאן בשבילך, ואת יודעת את זה, אבל אני לא בטוחה שזה הקרש האידיאלי... אני יכולה להיות רק קרש-עזר, אבל את הקרש הראשי...את צריכה לחבר אליך, בעצמך. אני מקווה שלא סיבכתי אותך עם כל המטאפורות... ואחרי הכל, בטח הגברתי לך את כאב הראש...אני שולחת לך כוס תה מהביל...וחיבוק! שלך, טלי פרידמן

כן,אבל לא נורא ממילא אני מתעוררת כל שנייה התכוונתי מישהי שלחה לי קרש הצלה מישהי פתחה בפני אופציה ואני לא משתמשת בה,אלא בוחרת להרגיש לבד זו הכוונה אנג'ל