עזרו לי לחיות עוד יום

שלום, אני שבורה, פגועה ומפורקת. אני מטופלת בבי"ח פסיכיאטרי במסגרת יומית כשהלינה היא בבית. אבחנו אצלי את התופעה של תסמונת פוסט טראומטית בעקבות תאונת דרכים ודכאון חמור. נשללה האפשרות שאני חולת נפש. מדי יום אני ניגשת לבית החולים ומשתתפת בפעילויות של ריפוי בעיסוק ושיחות. היום ניגשתי לבית החולים כמדי יום כשאני מרגישה נפשית גרוע ביותר, בשיא השפל. ניגשתי לרופאים המטפלים בי לבקשת עזרה. אני טיפוס שמאוד קשה לו לבקש עזרה מבני אדם אחרים. והרופאים שלחו אותי הביתה ללא פיתרון או עצה טובה למצבי. אני מרגישה שטרקו לי את הדלת בפנים. פגועה ביותר. הם האנשים היחידים בעולם שלי שמהם אני יכולה לבקש מהם עזרה והם פשוט הפנו עורף. קשה לי לחיות עם זה. אני מאוד פגועה. אני רוצה למות ועכשיו. אולי, אתם תוכלו לעזור לי (איפה שהמומחים האחרים נכשלו)??? אודה לכם על תשובתכם המהירה.

מים שקטים כתב/ה: > > שלום, > אני שבורה, פגועה ומפורקת. > אני מטופלת בבי"ח פסיכיאטרי במסגרת יומית כשהלינה היא בבית. אבחנו > אצלי את התופעה של תסמונת פוסט טראומטית בעקבות תאונת דרכים > ודכאון חמור. נשללה האפשרות שאני חולת נפש. מדי יום אני ניגשת > לבית החולים ומשתתפת בפעילויות של ריפוי בעיסוק ושיחות. היום > ניגשתי לבית החולים כמדי יום כשאני מרגישה נפשית גרוע ביותר, בשיא > השפל. ניגשתי לרופאים המטפלים בי לבקשת עזרה. אני טיפוס שמאוד > קשה לו לבקש עזרה מבני אדם אחרים. והרופאים שלחו אותי הביתה ללא > פיתרון או עצה טובה למצבי. אני מרגישה שטרקו לי את הדלת בפנים. > פגועה ביותר. הם האנשים היחידים בעולם שלי שמהם אני יכולה לבקש > מהם עזרה והם פשוט הפנו עורף. קשה לי לחיות עם זה. אני מאוד > פגועה. אני רוצה למות ועכשיו. > > אולי, אתם תוכלו לעזור לי (איפה שהמומחים האחרים נכשלו)??? > > אודה לכם על תשובתכם המהירה.

מה זה תסמונת פוסט טראומית? אני יודעת בערך, לא בדיוק. תודה מראש.

בתור אחת שסובלת מתסמונת פוסט טראומטית אוכל לומר שאדם כמוני חי יום-יום את הטראומה שעבר. זה באופן כללי. אולי מקצועים יותר יוכלו לפרט בפניך.

מים שקטים שלום מאחר ואת נמצאת במסגרת טיפולית מסודרת אני מציע שלא תתייאשי ותחזרי מחר ותבקשי שוב עזרה. הסבירי עד כמה השאירו אותך הדברים היום מיואשת ונסי לקבל עזרה. אל תשכחי שחלק מתחושת הייאוש קשורה גם למצב הדיכאון שכשנמצאים בו הכל נראה שחור יותר. עם זאת, כאשר ישתנה מצבך, ואני מקווה שזה יקרה בקרוב, תוכלי להסתכל על החיים בצורה חיובית יותר וגם להרגיש יותר נעזרת. אל תתייאשי וחיזרי לטיפול. זו הדרך היחידה להתקדם ולשנות את המצב. לפעמים זה לוקח זמן... בהצלחה ד"ר אורן קפלן

תודה רבה על תשובתך. אני מרגישה חובה להחזיק מעמד ולנסות את המלצתך. שוב תודה ומאחלת לך חיים טובים.

מים שקטים, אל תתיאשי מהמטפלים שלך. נכון, אנחנו מצפים שיהיו להם את כל התשובות שבעולם אבל בסך הכל הם בני אדם. למות לא שווה בשביל זה. חיפשת פינה חמה - מצאת אותה. הפורום מלא באנשים שמוכנים להקשיב וגם לתת עצות טובות. אל תתיאשי, שרה

אני שומעת את זעקתך לעזרה. רואה את ידך המושטת, כמעט בייאוש, ואני מנסה נואשות לחשוב איך ובמה אוכל לעזור... כואב מאוד לקרוא את דברייך. הבעת רגשות קשים: את שבורה, פגועה ומפורקת. טרקו לך את דלת הסיוע, סגרו בפנייך את חלון התקווה...קשה מאוד לחיות עם תחושות כאלו. כואב לשמוע על האטימות, או אזלת היד, או שניהם גם יחד - בפרט כשמדובר במטפלים בהם נתת אמון. אבל, על אף הפגיעה הקשה, האכזבה והייאוש - אני כל כך מקווה שאת לא באמת רוצה למות. לא עכשיו, לא כך, לא לפני שניסית ה-כ-ל כדי להשתפר, כדי להתחזק, כדי ללמוד מחדש את היכולת להנות... אני לא מתיימרת לדעת יותר מהמומחים או לעזור היכן שגדולים ממני נכשלו. אני רק מציעה לך את ידי, ואני מוכנה לנסות ולמשוך אותך - אם רק תאותי להחזיק... מישהי