מוות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום חמי גוססממחלת הסרטן וצפוי למות בימים הקרובים יש לי שתי בנות 5 ו -7 והשאלה שלי היא איך להציג להן את הנושאף מתי האם לשתף אותן בצער, בעומק הצער, האם לגונן עליהן? עד כמה לחשוף אותן והאם במידה זהה? במהלך החודשיים האחרונים סיפרנו להןשסבא מאוד חולה והן גם ראו אותו. היוםבבוקר בעלי (ששבור לחלוטין ממה שקורה) סיפר לבת הגדולה שסבא הולך למות כנראה בימים הקרובים מה הלאה? תודה
איילת שלום, א. נסי לספר על הילדות. ב. לדעתי, כל אחת ומה שהיא רוצה לדעת. צריך לספר להן את האמת, אבל ברמה שילדה בת 5 מסוגלת להבין. ג. כאשר תגיע ההודעה, ספרו להן כאשר שניכם נוכחים בחדר. תנו לרגשות שלהן להתפרץ, וזכרו כי זה די טבעי. ד. אל תצפו מהן לעזרה ונסו לראות אם יש שינויים התנהגותיים. עדי
לאיילת שלום. נושא ההתמודדות עם המוות בקרב ילדים עלה פה בפורום בעבר בהזדמנויות ובהקשרים שונים. המשותף לכל הסיפורים הינו הקושי הכמעט בלתי נסבל שבמפגש בין המציאות הטראגית לבין הכמיהה שלנו כהורים להגן על ילדינו מפני כל רע אפשרי, מפני כל כאב וצער- ולהבטיח להם עולם שכולו טוב. המציאות בדרך כלל מראה אחרת. מוות הינו חלקק ממעגל החיים. הדרך להתמודד עימו לדעתי, היא בכנות ובפשטות. מצד אחד , כפי שעשיתם- לספר על מחלותו של סבא, מבלי להיכנס לפרטי הפרטים. לאפשר שאלות, ביטוי לסקרנות ולחרדה- ומן הצד השני להרגיע. להגיד שאתם בריאים לגמרי, וכך גם כל האנשים האחרים היקרים להם. שאתם לא תמותו בקרוב, אבל כן- זה עצוב שמישהו שאוהבים מת. שמתגעגעים אליו, והוא חסר, אבל נשאר עמוק בלב פנימה. שלאבא יהיה עכשיו עצוב, ושכולכם תצטרכו לעזור לו להתגבר- ושהוא חזק ויודע שאת אבא שלו הוא תמיד יאהב ויזכור- גם לאחר שימות. אני יודעת שזה לא קל, אבל כדי להקטין את הטראומה שבאובדן- נדרשת התמודדות ישירה מצידנו. מקווה שעזרתי- ובאמת נסו לתמוך אחד בשני בתקופה קשה זו. ברכות חמות. רוית.
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
