התנהגות בני
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום, התנהגותו של בני בן ה-5 מטרידה אותי. הגננת מתלוננת שהוא לא מרוכז, כשכל הגן יושב במפגש לשיחה / לימוד נושא מסויים, הוא קם ממקומו ומחליט לעשות ככל העולה על רוחו, את ארוחת הבוקר (בגן) הוא "מורח" על זמן ארוך מידי מכיון שהוא משוחח עם חברים תוך כדי האכילה וזה גוזל מהזמן שמוקצה לו לארוחה. בצהריים, אחרי שעות הלימודים בגן הוא נמצא בצהרון עד השעה 16:00 ואח"כ נמצא עם אחיותיו הבוגרות (10,14) בבית, בעלי ואני חוזרים מהעבודה בין השעות 17:30 ל-18:30. יש לציין שהבעיה קיימת גם בבית: אכילה לאורך זמן, "קוצים" בישבן בזמן שהוא צריך לעשות משהו בין אם הוא בחר לעשות זאת ובין אם זה הוטל עליו. אנו משתדלים לתת לו לעבוד בחוברות עבודה שונות וגם אז הוא לא מסוגל לשבת לאורך זמן, אם הוא צריך להכין ברכה ליום הולדת בגן, זו לעיתים משימה בלתי אפשרית, הוא מתחיל ומסיים רק בעוד כמה ימים. מה מומלץ לעשות ? האם זוהי בעיה של חוקים וגבולות ? תודה
למירי שלום- את מתארת קושי בריכוז, שעשוי להיות בעית קשב. אולי כדאי לעשות איבחון נאורולוגי בכדי לשלול או לאושש את ההשערה. זה במידה ותמיד היה כך- ולא השתנה רק לאחרונה, ולא בעקבות ארוע כלשהו בחייו. האם כך הם פני הדברים? ואיך הוא בשאר התחומים- שינה, התנהגות חברתית, וכד'? תודה. רוית.
הבעיה לא תמיד היתה והיא רק מהחודשים האחרונים. בנוגע לשינה - תלוי במידת העייפות, לא תמיד קל להשכיב אותו לישון. לגבי התנהגות חברתית - אני לא יכולה להצביע על בעיה ספציפית, אבל גם זה לא הולך כל-כך בקלות. אשמח לקבל את תגובתך. תודה
שלום מירי. ראשית כל, כדאי לשלוח את הילד : א. לאבחון למרפאה בעיסוק שיכולה להקנות לו אסטרטגיות למידה ולמצוא דרכים ללמד אותו הרגלי עבודה מסודרים. ב. במקביל לייעוץ נירולוג על מנת לשלול בעיות רפואיות שיכולות להביא למצב זה. ג. במקביל - לרופא משפחה (שיבדוק ראייה ושמיעה) כדאי לבדוק בבית מתי הילד כן יושב - איזה פעילויות הוא אוהב ומוכן להתאמץ לשבת בשבילן. אפשר לפתח הרגלי למידה לאו דוקא מחוברות עבודה שיכולות להיות משעממות ודורשות תווך של מבוגר, אלא בעבודות יחד אתכם. לדוגמא - ללכת לסופר ביחד ולבקש ממנו להביא לך 2 עגבניות ומלפפון אחד, לזכור בייחד שמות של מוצרים, לתאר מסלול בסופרוכדומה. אני ממליצה להשתמש בצבעים יפים כך שהתוצר יהיה יפה וכדאי יהיה לטרוח לעשותו, ולנסות לשלוח את התוצר ולשוויץ לסבתא , למשל. אשמח לייעץ ולעזור דלית מרפאה בעיסוק מוסמכת בתחום ילדים
היי מירי סליחה שאני מתערבת כי אני לא רופאה אבל היתה לי את אותה הבעיה עם הבן שלי. שעשה מה שבא לו בגן וגם לי הגננת התלוננה. התשובה היא לגלות מה חסר לילד.ולא להקשיב לגננת ולא חשוב מה היא אומרת. תסתכלי מהצד ותגלי מה הוא רוצה להגיד. לכי לנוירולוג בכול מקרה סתם אבחון. אם יש בעיה טפלי . אבל אם הנוירולוג יגיד לך שהכול בסדר ."שתקפוץ הגננת" אצלי הבעיה היתה עד כיתה א ב בסוף בהמלצת חברה הלכתי להומופטית טובה. כי התחילו לדבר איתי בבית הספר על ריטלין ., והילד הוא ילד חדש. תאמיני לי אם ההתי יודעת קודם. אבל לומדים. בכול מקרה אל תאמיני במערכת לכול גננת יותר נוח שהילדים ישבו ויקומו כמו רובוטים. נ.ב. חשבתי שאולי בגלל שהילד לא רואה אותכם מספיק כי כשהורים חוזרים מהעבודה הם עיפים ועד שהם מתישבים הילדים צריכים ללכת לישון. יכול להיות שהוא מנסה למשוך התיחסות כמה שיותר.{אולי} מקווה שעזרתי מאירה
אינני שוללת כל טיפול שעוזר, לפעמים מתן תשומת הלב לילד עוזרת גם היא, אבל נתקלתי בלא מעט ילדים להם בית הספר הוא אסון, הן מרגישים רע שאינם מצליחים לעמוד בדרישות (מדובר בילדים נבונים) ולהסתגל והוריהם סרבו לתת טיפול תרופתי אלא טיפולים אלטרנטיביים כמו טיפול הומאטפטי ....יכול להיות שיש כמה סוגים של טיפול כזה, אנני בקיאה בתחום. בכל מקרה- לרוב לא נותנים טיפול תרופתי לילדים בגן אלא במקרים חריגים. דלית מרפאה בעיסוק מוסמכת
שלום, לגננת לרוב יש נסיון ויש למה להשוות. לדעתי, כשהיא אומרת משהו, כדאי לבדוק אותו. עדי