גל רודף גל ונשבר.......אודי וכולם.

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

11/02/2020 | 23:19 | מאת: חטוליתוש

עד שההודעה תעלה כבר יהיה יום רביעי כך נדמה ..לפעמים... ובלילה מגיעים האורחים אחי ואחייניתי הגדולה..למשך 10 ימים לביקור.. ולא מזמן גם היו כאן בביקור אחי וגיסתי.. שלא תבינו לא נכון..אני אוהבת אותם באמת.. אך ..הריצות האלה מתישות אותי עד כלות..גל הולך וגל בא המיוחדת שלי עדין בטיפול גם ברווחה וגם במכון של ..לא זוכרת כרגע את השם ביפו.. וכולם אומרים שמישהו מכניס לה מילים לפה..היא מדקלמת.. מאחר ולא רוצים לקחת סיכון שיתכן ואולי מישהו מבחוץ כן פגע..עדיין לא סוגרים את התיק ועדיין בחקירה.. הגירושין של הבן שלי..על הפרק בעיצומם המון מתח ולחץ מסביב והמיוחדת שלי עדין לא יודעת.. אין מנוחה לרגע... גל רודף גל ואני עומדת להישבר... הכוחות שלי אוזלים ואין מאין להטעין אותם כדי להמשיך להילחם.. איני יכולה לעמוד מהצד ...רק תומכת ונמצאת שם עבורו..עבור הקטנה שלי.. גם בעלי נפצע לפני שבוע וכך ממשיך לעבוד ..וכל הכבוד לו מפני שגם הוא כמוני..נכה.. אז....תגידו לי בבקשה ממכם כולכם...מה עושים ?? מאיפה לוקחים כוחות להמשיך כי אין מצב שאני מזניחה מישהו על הדרך כאלו כלום לא מתרחש מעל לפני השטח..החיים אם אפשר לקרא לזה חיים !!!!! חטולית ....

12/02/2020 | 08:53 | מאת: ינשוף

חטוליתוש יקרה הרבה התמודדויות... ומתיש מאוד.. את שואלת מאיפה לוקחים כוחות.. אני מאמינה ששרדתי עד עכשיו רק בזכות אלוקים... לפעמים הוא עוגן בשבילי... לפעמים.... הרבה מאבק יש... אבל את יודעת חטוליתוש בגלל כל מה שעברנו אנחנו למדנו להלחם... נראה לי גם שאת יודעת לדאוג לעצמך ...אין לי מילים חכמות מדי לאומר.... הכי רוצה להגיד לך שאני מבינה אותך וכמה שקשה עכשיו ושאכפט לי ממך... ינשופים

12/02/2020 | 14:46 | מאת: חטוליתוש

ינשופית מתוקה שלי את לא צריכה לחשוב על מילים חכמות..את פשוט כותבת אותן.. אני עכשיו במצב שלא יודעת מה עוד לעשות כי הכוחות עוזבים אותי גם נפשית וגם גופנית... וה ' יתברך נמצא שם תמיד בלי ספק.. תודה לך אהובה שאכפת לך ממני ושאת מתיחסת אלי בכלל נעים לי לקרא כל מנ שכתבת חטולית

13/02/2020 | 05:35 | מאת: סוריקטה

חטולית יפה שלי, לפעמים נראה שהחיים לא הוגנים. קשים. קשים מידי... :-( הנכדה מטופלת, וזה טוב. נקווה שפציעה הנוכחית של בעלך היקר תחלים. הזמן לעתים רופא לנושאים ותיקים יותר, ולצערנו נוצרים חדשים, לעתים מהמטלטלים שבהם. שולחת נחמה, איתך, סוריקטה

הי חטולית, זה עמוס וקשה. לעתים, כשאין אפשרות לנוח - יש טעם בלהתחלק עם עוד אנשים. את עושה את זה קצת כאן, ואני מקווה שיש בזה כדי לסייע במעט. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית