אודי וכולן מאיפה בכלל מתחילים

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

12/01/2020 | 14:23 | מאת: חטוליתוש

מאז שסיפרתי על נכדתי המיוחדת אין לנו יום ולא מנוחה.. אז גם ברווחה וגם במקום הזה שבו היא מטופלת ישנם ספקות רבים בקשר למה שהקטנה סיפרה... והאמת ששם לא נגמר הענין..כעת הוסיפה עוד פרטים..שדי מזעזעים..שגם קשרו אותה ... השבוע בפגישה המורחבת שהיתה עם הרווחה ואנשי המקצוע ניסו לבדוק עד כמה הדברים שאמרת באמת באים גם לידי הבנה מצד הקטנה שלי .. היא פרצה בבכי וכעסה ואמרה עד מתי אני עוד צריכה להגיד את הדברים האלה ...נמאס לי ודי...!! בכוונה לא חוזרת על הדברים שאמרה כי הם טריגר מאוד קשה ולא רק לה..אלה ..שאם הייתי מעלה אותם כאן ..גם אני לא הייתי מפסיקה לבכות..ולכן היה מעלה רגשות מאוד קשים... כמו כל נפגעת מינית..דברים כואבים ומטלטלים שלקחו גם אותי למחוזות הילדות שלי..לפגיעה הראשונה שלי בגיל 5..והיא בת 6 פלוס.. פשוט קורע לי את הנשמה לפיסות קטנטנות עד פרורים..רק מהמחשבה...כן אצבעות...ולא אוסיף עוד.. כשנתבקשה לתאר במילים שלה ותראה היכן נגעו...לא הבינה מה עליה לעשות..היכן לגעת...וזו לא הפעם הראשונה ..ולא בנוכחות ההורים אלה רק בעלי המקצוע .. הסתגרה בתוך עצמה ולא שיתפה פעולה רק חיפשה את אמא שלה... אתמול בערב נפגשנו הלכנו לחגיגת ימי הולדת של 2 מהנכדים שלי..לא התראנו מאז חנוכה ..היא רצה אלי וחיבקה אותי ..סבתא נכון שאת לא תשאלי אותי גם... רק חיבקתי אותה ואמרתי לה ..אחד מיוחדת ויחידה שלי מה לא אשאל אותך ?? הרי אני לא נמצאת שם בשיחות..ואמרה..על השאלות האלה שכבר נמאס לי כל הזמן להגיד כמו תוכי .!! היא היתה כל כך עצובה שדמעות ירדו לי מהעינים ..אמרתי לה ..חכמה שלי ברור שלא אשאל אותך כלום..אך אם תרצי לספר לי מעצמך ..אשמח להקשיב לך לכל מה שתרצי לספר..... כאלו שירדה לה מסכה מהפנים העצובות ..התחילה לחייך ולבכות בעת ובעונה אחת ...סבתא את מהממת למה אני לא רואה אותך יותר..חיבוקי....פינוקי..פרסה את זרועותיה הקטנות התגעגעתי אליך נורא ואמא לא לוקחת אותי אליך..אני עצובנ כי לא ראיתי אותך מלא זמן... חושבים שהחזקתי מעמעד ??? לא..ממש לא..בכינו ביחד וחיבקתי המון..נישקתי אותה המון..עד שהגענו ליום ההולדת .. עכשיו אמרתי לה ..מי זו האחת והיחידה המיוחדת של סבתא ..צעקה לי בשמחה אני..כעת בואי ננגב את הדמעות כי יש 2 ימי הולדת ואני רוצה לראות כמה את שמחה להיות עם כולם..בכי וצחוק התערבבו ביחד וכל עלינו.. הבן שלי נלקח באותה שיחה לשיחה נפרדת ..ונאמר לו שם ..שכמעט בוודאות מוחלטת ...מישהו מכניס לקטנה מילים לפה ממש מלמד אותה כמו..תוכי .לומר את הדברים כמו מנטרה שעליה היא חוזרת שוב ושוב בלי לטעות ובלי להחסיר ולו מילה אחת !!! באותה צורה כמו שלמדה ממני לומר ..שהיא אחת יחידה ומיוחדת של סבתא !! יש להם חשדות כמעט ברורים שממלאים לה את הראש ...!! עדיין לא הסתיים... נושא רגיש ביותר עד כדי שלא ממהרים להדביק שם..של..מי שעומדת מאחורי כל...אבל כבר הבינו שהאמא אובססבית לגבי הקטנה ומפעילה עליה מניפולציות רגשיות להשיג מטרות אני כותבת ובוכה על הכאב שעוברת המיוחדת שלי....למה מגיע לה לעבור כזה גהינום?? אין הצדקה מממש לאאא !!! מצטערת אם עוררתי רגשות קשים גם אצלכן כאן.. חטולית מרוסקת מכאב

לקריאה נוספת והעמקה
13/01/2020 | 13:00 | מאת: סוריקטה

הי חטולית, ראי אלו מילים יפות רשמת לי. ניסוח מדויק כל כך. התוכלי להתאימן גם עבורך? את סבתא נהדרת, ותקוותי שאנשי המקצוע ידעו לטפל בתבונה בתמונה המורכבת. שמרי על עצמך, סוריקטה

13/01/2020 | 16:19 | מאת: מכל

רק לומר לך שאת פועלת בדרך הנכונה. ומקווה שהילדה תרגיש טוב ושמחה עם עצמה. ושהסביבה לא תעשה נזק...ואת שמרי על עצמך.

הי חטולית, זה כאב בל יתואר. אתך, במעט שאפשר כאן. אודי

16/01/2020 | 15:04 | מאת: חטוליתוש

יפתי המצב הוא כזה שאין לי ממש אפשרות ל..שמור על עצמי.. אני מעורבת ריגשית מעל לכוחות שלי על מנת להיות שם עבור הקטנה שלי תודה לך מתוקה חטולית

16/01/2020 | 15:07 | מאת: חטוליתוש

כן שמרי על עצמך.. נכון אתן צודקות מאוד עושה מה שיכולה... והלב שלי שם..איתה.. בכל נפשי ומאודי. ובשיחות שלי עימה.. המון תודה .. חטולית

19/01/2020 | 11:50 | מאת: חטוליתוש

אייך באמת אשמור על עצמי כשכל שאני רוצה רק להגן על המיוחדת שלי איני יכולה שלא להיות ..היא זקוקה לי גם אם להיות ברקע עבורה רק כשמתמודדים מבינים לא פשוט כלל וכלל זה כמו לבעוט אותה החוצה מחיי.. עצוב לי נורא וכואב פי כמה אני

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית