היי סוריקטה יפה שלי......

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

16/10/2019 | 08:53 | מאת: חטוליתוש

במה מצטיינת נכדתי המיוחדת ?? האמת לומר שאני קוראת לה מיוחדת בגלל השוני שלה משאר הנכדים שלי..בגלל האוטיזם על הספקטרום..כדי שתרגיש שהיא אחת יחידה ומיוחדת של סבתא..כך תמיד אומרת לה והיא ממריאה לשמים משמחה כשאני אומרת לה שהיא האחת היחידה והמיוחדת שלי היא יודעת לספור עד 100..כמעט ללא עזרה גם את אותיות האלף בית יודעת לדקלם..כמעט ללא טעיות.. אותיות באנגלית..גם כמעט ללא טעיויות אוהבת מאוד לשיר..עד שברוב ההתלהבות שלה גם גולשת לצרחות צורמות..אבל זה חלק מה.. מאוד אוהבת סדר בדברים שלה.. אוהבת לעזור.. לא יודעת אם בכלל זה מעיד על משהו חיובי...לא מבינה אם זו התקדמות או..משהו בכלל.. אבל היא כן יודעת להחזיר אהבה..בחיבוק..ומבקשת סליחה אם הכאיבה לי תוך כדי משחק..יש לה כוח פיזי עצום למרות שהיא רזונת וקטנה יותר פיזית לגילה רצו לשלב אותה השנה לגן משולב עם ילדים רגילים אבל לא הסתדר.. גם שפת הדיבור שלה הולך ומשתפר ונהיה יותר ברור אחרי שאני מקפידה כל הזמן לתקן לה שגיעות בדיבור.. אז למעשה זו היא..כל כולה ולא יודעת מה עוד אוכל לעשות למענה ....... מה את אומרת.. אודי מה דעתך בענין.. נורא חשוב לי לקבל מכם משוב.. חטולית

לקריאה נוספת והעמקה
16/10/2019 | 11:41 | מאת: סוריקטה

(כמה כוחות הייתי צריכה לגייס כדי לרשום תגובה)... הי חטוליתוש, אוכל רק להעיד על עצמי, שכשעבדתי עם קטנטנים שאובחן אצלם עיכוב התפתחותי וכד', הייתי (אני, דווקא ופחות ההורים, זה מעניין) הולכת איתם לאנשי מקצוע בתחום בו הומלץ להיתמך, מקבלת הנחיות מדמות מטפלת, כדי לטפל באופן המיטבי בילד, בימים שבין הפגישות (שתתנה הנחיות לתהליך המשך) ולנסות להשיג תוצאות ולהתקדם, ועם זאת להיות מאד קשובה לסף התסכול של הילד ולא לעבור אותו יותר מידי (וכאן הילד אומר את דברו). מיטיבי יותר להגיע להישגים בתחומים מסוימים מאתגרים יותר, כאשר הילד שבע ורענן (למשל) ולנפש יש יותר כוחות להתמודד עם קשיים בתחום החלש. נו, זה מורכב כל הקטע עם האיזון והויסות. את נשמעת סבתא ממש ממש טובה וזה חשוב. סוריקטה

16/10/2019 | 12:11 | מאת: סוריקטה

הי שוב, רעיון נוסף - הייתי מנסה להתמקד בעידוד המאמץ ושוב תוך הקשבה לילד אם הוא מכיל את זה ובאיזו רמה. וגם הכי חשוב בעיניי - שההתרגשות או ההתפעלות תהיינה אמיתיות ולא מזויפות. וגם הרבה התמדה. אני קצת חוששת כשהחזק מאפיל על החלש. או ההיפך. ורוצה לתת מקום לשניהם. כל כך אינדיבידואלי וגם תלוי עיתוי... סוריקטה

17/10/2019 | 08:42 | מאת: חטוליתוש

קודם כל מאוד מעריכה את המאמץ שלך לענות על מה שכתבתי ..מאמינה שהיה לך קשה.. נכדתי הולכת לכמה סוגים של טיפולים עם אימה..אני איני מעורבת בתהליך הזה.. היא מגיעה אלי אחת לשבוע אחרי הגן עם הסעה.. הזמן שלנו ביחד ..רק כמה שעות עד שבאים לאסוף אותה ...היא מאוד אוהבת להיות איתי ..ואצלי..מבלות ביחד לפי מה שכייף לה..מרגישה שהיא אוהבת אותי ...תמיד רצה אלי ומחבקת אותי בקריאות סבתא..סבתא ..ופניה מוארות ושמחות...קוראות ביחד ספרים וגם צופות ביחד בתכניות טלויזיה שהיא מעדיפה..ומדברות על התכנים.. החיזוקים והמחמאות שמקבלת ממני הם תמיד אמיתיים כי אייך אפשר שלא..? הלב מתרחב מכל דבר שהיא מסוגלת לעשות..ומשתדלת לחדש מידי פעם גם את רמת הספרי קריאה או המשחקים איתה לרמה יותר גבוהה..עד שהיא מגיבה אליהם כ..כן..אני יכולה..או מבינה גם את זה.. יש לי איתה את כל הסבלנות הנדרשת והיא רגועה לגמרי איתי.. מקווה שעושה איתה כל שלאל ידי כדי שיהיה בסדר תודה לך סוריקטה אהובה חטולית

17/10/2019 | 14:20 | מאת: סוריקטה

הי חטולית, נשמע שאת סבתא נהדרת במיוחד. כל כך חשוב. אין כמוך! סוריקטה

הי חטולית, נשמע לי שנכדתך מקבלת את הטוב ביותר האפשרי. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית