קבוצת תמיכה לסובלים מחרדה

שלום לכולם, אני בת 23 ומעוניינת להתחיל לארגן קבוצת תמיכה לכל הסובלים מחרדה על כל סוגיה ורמותיה. אני גם סובלת מזה כבר שנים ולצערי "מלאה ניסיון" ואני יודעת בוודאות שעם הארגון הנכון והרצון הטוב - קבוצת תמיכה זו יכולה להיות לעזר רב (וזאת בלשון המעטה) לכל חבריה. צרו קשר. אל תהססו. זה הכי נכון. חוץ מזה אם יש לכם משהו להגיד/להוסיף/להציע... אנא עשו זאת. אוהבת, מיכל

מיכל שלום, לדעתי זה רעיון מצוין תמר

תמר, תודה, דרך אגב, את "אחת המחברה"? ואם כן, מעוניינת להצטרף?

גם אני מחפש קבוצת תמיכה בנושא זה.

אני לא סובלת מהתקפי חרדה או משהו דומה, אז רציתי לשאול במה מתאפיינים התקפים כאלה, יש סיבות מסוימות שגורמות להם? מה ההרגשה ? איך מתמודדים עם זה? הרבה שאלות....? תודה מראש, אני.

ראשית, רעיון הקבוצה נראה לי מצויין ואני מאחל בהצלחה לגבי השאלה על מהי חרדה, מדובר בתגובה בעלת מאפיינים רבים אפשריים שלכולם משותף מקור שאינו ידוע (אחרת מדובר בפחד מדבר ידוע) ותחושה לא נעימה. הדבר יכול להיות מלווה בתגובות גופניות שונות כגון רעידות ודפיקות לב, הפרעות בשינה ועוד, וכן סוג של תחושה דיכאונית. בהתאם לעוצמת רמת החרדה כך גם הפגיעה באיכות ובתפקוד החיים. לגבי הטיפולים המקובלים אני מצרף תקציר לשאלה שעולה פעמים רבות בפורום. ישנן גישות שונות להבנה וטיפול בחרדה. באופן כללי ישנן שתי גישות פסיכולוגיות ואחת תרופתית. כיוון חשיבה אחד הוא שהתקפי חרדה הם סימפטום המאותת על בעיה פסיכולוגית עמוקה יותר, כך שאין טעם להסיר רק את הסימפטום מאחר והבעיה האמיתית תישאר ורק תחליף צורה. נוקטי עמדה זו סבורים שיש צורך בטיפול פסיכולוגי ארוך טווח ומעמיק כדי להגיע לשורש הבעיה ורק אז התקפי החרדה יעלמו. כלומר, החרדה נובעת מגורמים רגשיים שיש לעבדם בטיפול. גישה פסיכולוגית אחרת טוענת שאין בהכרח קשר בין הדברים: יתכן שישנה בעיה פסיכולוגית כלשהי ואולי רצוי לטפל בה, אבל היא אינה דווקא קשורה לסימפטומים של התקפי החרדה. גישה זו טוענת שניתן להתגבר על התקפי החרדה בטיפול קוגניטיבי ממוקד וקצר מועד ולשפר על ידי כך את איכות החיים. הגישה גורסת שבלא קשר לגורמים המקוריים שגרמו להתקף, ניתן ללמד את הגוף והנפש שיטות להרגעה עצמית והגברת שליטה עצמית שיביאו לפחות חשש מההתקף וירידה בהסתברות להתרחשות ההתקף. גישה זו נעזרת בטכניקות טיפוליות של הרפיה, דמיון מודרך, היפנוזה, ועוד, זאת כאמצעים להעצמת השפעתו של הטיפול הקוגניטיבי. גם הגישה התרופתית אינה מניחה בהכרח הנחות לגבי סיבות התופעה אלא יוצאת מנקודת הנחה שמסיבה כזאת או אחרת נוצר חוסר איזון כלשהו שניתן לתקנו באמצעות תרופות. באופן אישי אני דוגל בשילוב שיטות הטיפול השונות. למשל, פעמים רבות נוקטים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי אך גם שם חשובה ההבנה העמוקה והדינמית של הנפש. באותו אופן, שילוב של טיפול בפסיכותרפיה עם טיפול תרופתי במקרה של התקפי חרדה יכול לעיתים להיות יעיל יותר מכל אחת מהשיטות בנפרד. בברכה ד"ר אורן קפלן

אשמח לשמוע שמצאת קבוצה ולקבל על כך פרטים -דחוף.....תודה