פשוט מוזר קצת......
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היי אודי וכולם, היא באה עם כאב גב רציני לפגישה , היא החליפה כיסא והתנצלה על כך. נראה שעשתה מאמצים בשבילי להגיע לפגישה ולא לבטל. אני מעריכה ואוהבת אותה כל כך.... שיניתי נושא בגלל זה..רציתי לדבר על הפרידה וקצת ככה כבד יותר, אבל שיניתי..דברתי קצת על בקשת יעוץ בקשר לילד שלי, כשיצאתי ממנה חשבתי שלא להאמין אני עושה זאת שוב, משנה נושא כדי לא להעיק, שלא יהיה לה קשה (דברנו על כך בטיפול)ואז חשבתי שוב שהפעם זה ממש לא הזיז לי ששיניתי נושא, כאילו שתרגיש שהיא נחוצה לי אבל שאני לא מעיקה..מבין?? אני פתאום חושבת לקצר את הפרידה. לבקש שיהיו פחות מפגשים אולי..לא בטוחה. גם הרגשתי רצון עז לעזור לה, לא שיש לי איך ממש...אבל כאילו שיתהפכו היוצרות, לא מתחשק לי להעיק יותר, רוצה לשמח אותה, שיהיה לה טוב...כזה מוזר. ממש רצון להחלפת תפקידים...כאילו לומר את עזרת לי עכשיו תני לי לעזור לך, לתת לך מעצמי....מוזר כזה.
תדאגי לעצמך כך נוהגת גם המטפלת ..
הי מיכל, לדעתי את נותנת לה לא מעט... יש באמת משהו מגייס מאוד בדמות הורית שמראה פגיעות וחולשה, אך לדעתי כדאי שתשימי לב למקומות בהם את נוטה לוותר על הצרכים שלך מול צרכי האחר. אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
