שאלה לרוית ניסן

לבננו הבכור מלאו בדיוק ארבעה שבועות. אני מרבה לקרוא מאמרים וספרים בנושאי חינוך מה שלעיתים מקשה על ההתנהלות ההספונטנית של הורותי המתגבשת. אחת לכמה ימים צצה התחבטות חדשה. אמש קראתי במאמר באחד מירחוני ההורים אשר גורס כי פסיכולוגים טוענים כי תינוקות שנאלצו לישון לבדם במיטתם מועדים לבעיות נפשריות חמורות, כמו דיכאון, חרדה וקושי בפיתוח יחסים אינטימיים... האם יש בסיס להנחה זו?! בננו הקט מרגע כניסתו לביתו החדש לן בחדר משלו וזאת בעיקר מתוך כך שחשנו צורך לשמר את הזוגיות ואת החדר שלנו - שלנו. אמא מיוסרת.

שלום לך, כל מה שהספרים אומרים טוב ויפה, אבל: לפי דעתי, את צריכה ללכת עם התחושות שלך. אם לדוגמה חש כי טוב לך שהילד ישן בחדר נפרד, לכי עם זה בלי חשש. חוץ מזה, איך הוא? איך מערכת היחסים שלך איתו? עדי

למיקי היקרה שלום רב. קודם כל- מזל טוב על הלידה ועל הצטרפותכם למעגל הרחב של ההורים. אני מכירה היטב את התאוריות הצצות כפטריות לאחר הגשם ומבלבלות בעיקר הורים בראשית דרכם. אני מציעה לקרוא- אך לא לאמץ מיידית כל המלצה. את תופתעי לגלות כמה עצות יש על כל נושא שבעולם- וכמה מבלבל זה על רקע ההורות הצעירה וחסרת הבטחון. הרי הורות אינה מדע מדוייק, ואין אחידות בהורות של כל אחד ואחד. כמספר האנשים- מספר הגרסאות. מה שחשוב זה להקשיב לעצמכם ולנסות ללכת בדרך הייחודית לכם. לגבי שינה- אני מאמינה כמוך, שיש צורך בנפרדות בין הילד להוריו. כך הוא למד כיצד להרדם לבדו- מבלי להיות תלוי בכם לצורך כך, וכך מתאפשרת לכם האינטימיות ההופכת למצרך נדיר נוכח תפקידכם החדש כהורים. יצא לי לפגוש בקליניקה לא מעט הורים, שמתוך כוונות טובות הרגילו את ילדיהם לכל מיני סגנונות הרדמות ושינה- השינוי אחר כך אינו פשוט כשזה כבר הופך להרגל. צאו לדרך עם הדברים שחשובים לכם. לכו עם הטבע שלכם, ובאמת תנסו להשקיע גם בזוגיות, לצד ההשקעה האינסופית בילדכם. אני מאחלת לכם הרבה הנאה בהמשך, ונהיה פה עבורכם בכל שאלה שתתעורר. להשתמע. רוית.