נגישות
נגישות

אודי...............................................

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

11/07/2019 | 19:15 | מאת: שירה2017

הי אודי, הימים קשים והעצב מעמיק. מרגישה שהכל טעות. ההתנהלות שלי היתה לקויה הבחירות שעשיתי שגויות ואי אפשר לתקן את זה. אי אפשר לתקן כלום או להחזיר זמן אבוד. נותרתי כשהייתי חלשה פחדנית ולא מסוגלת. אני מתחרטת על הכל על כל מהלך שעשיתי על המשאבים שחולקו לא נכון על האהבה והדאגה שהרעפתי לא תמיד במקומות הנכונים. על הזמן הזמן שברח ולא הצלחתי לראות כלום בעדו. על הכל אני מתחרטת ואין תיקון. ניסיתי לטפל בזה ניסיתי אבל לא הצלחתי לשנות.בסוף הכל הגיעל אותה נקודה. מרגישה כל כך מיואשת. הנה סוף שבוע הבית מתמלא וריק לי כל כך. אני לא רוצה להיות כאן ולא לראות אף אחד. אני מתאמצת מכריחה את עצמי. לעשות. להיות מכונה ואין בזה שום רגש. הרבה מירמור, יאוש וחוסר אונים. אני מרגישה שכולם נגדי שלא אוהבים אותי ומתקשרים איתי רק כשהם צריכים משהו. לא ככה רציתי. אני מתקפלת לתוך פינה ואין מי שרואה או שומע. אני רוצה לצעוק הצילו. אבל אף אחד לא ישמע. שירה

הי שירה, שומעים את הצעקה. רואים ומרגישים את הכאב. בזמנים כאלה אני שואל את עצמי האם אפשר להעלות ולו דבר אחד ששמחים אתו, שמרגישים שעשינו טוב ונכון. קטן ככל שיהיה, שישמש כעוגן. אודי

12/07/2019 | 10:34 | מאת: סוריקטה

הי שירה יקרה, מבאס ברמות האין תיקון הזה. תחושת היעדר המשמעות. ההצטמצמות. תחושה צורבת מכווצת במיוחד. נותנת לך, שירה, יד וכתף חמימות ורכות, בינתיים בשבועיים האלה ש'יידום' כאן ומחכה לראותך בידיים מושטות לרווחה כשיחזור לפעילות. שלך, סוריקטה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית