אודי,סוריקטה וכולכם הי...

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

04/07/2019 | 12:17 | מאת: .במבי פצוע..

הי לכולכם, קראתי את מילותייך סוריקטה בהודעה שכותרתה :"יש לי משאלה".. אם אני מסתכלת דרך הפריזמה המערכתית אני מזהה כמוך שההומיאוסטזיס במערכת הקבוצתית עבר שינוי.. כאשר ,בעבר הרחוק ,עם התהוות הקבוצה בניהולו של אודי .. אתה החזקת את הקבוצה מקרוב.. באופן אינטנסיבי יותר ,שכלל מתן התייחסות להודעות 4 פעמים בשבוע .(בימים ראשון,שני,רביעי וחמישי) גם ההתנהלות שלנו כחברות קבוצה היה שונה מאשר היום.. אופי הקבוצה היה יותר אחד לאחת.. כמעט ולא היו התייחסויות האחת לאחרות.. בהמשך,התהווה גרעין של חברות קבוצה שבחלקו נמצא גם היום.. "ראיתי" את חברות הקבוצה (וחבל לי מאוד שאין או לפחות לא ידוע לי על חברי ) שנוטלות על עצמן תפקידים שונים תפקידים משימתיים/רגשיים.. בהמשך אודי,ראיתי שהנוכחות האקטיבית שלך פחתה עוד ועוד... לי זה היה חסר.. בתקופה האחרונה הפורום שתק כל כמה זמן.. הרגשתי שהרצף נקטע לא מעט... אני זוכרת ויודעת אודי שאתה נותן ותורם בהתנדבות מלאה מזמנך כבר למעלה מעשור אני לא מקבלת את זה כמובן מאליו ואני מלאה בהכרת טובה ! מלאה בתודה עמוקה אליך !!! לא מובן מאליו אודי... יחד עם זאת .. כן ..אודי... חסר לי קצת הרצף.. חסרה לי הנוכחות האקטיבית יותר שלך... ... משהו חסר לי.. במובן הזה אני מצטרפת אלייך סוריקטה.. ואביב..את מאוד מאוד משמעותית פה בפורום.. אני אולי מבינה על מה את מדברת בהקשר של "תפקידים בקבוצה".. בעיני, אביב, את מאוד משמעותית ויש לך תפקיד מרכזי.. יחד עם זאת ..כן.. אני גם מאוד מאוד שמחה על האקטיביות ששירה לקחת על עצמך.. אפשר ששירה תהיי אקטיבית ..יש בך משהו מאוד מאוד מיוחד בעיני.. שילוב של אנושיות, חכמת הראש והלב, רוך ,מתן כבוד ליצורים שבעולם.. לא יודעת.. מאוד מאוד מתחברת אלייך שירה... אולי את סוג של שירה ביקום הזה.. ואביב מתוקה..יש לך וו'אחד מקום פה.. שלא לדבר על העבודה שאת עושה..הכח ,המאמץ הבלתי נלאה והמחויבות העמוקה שלך לעצמך.. שאפו עלייך !!! וזהו לעכשיו... שלכם,במבי.

לקריאה נוספת והעמקה
04/07/2019 | 14:36 | מאת: שירה2017

במבי יקרה מאוד, מסכימה עם מה שכתבת לגבי הפורום, התחושה שהאינטנסיביות ירדה, גם אם מוצדקת מבחינת אודי והמשאבים שהוא משקיע כאן שבהחלט ראויים להערכה רבה. אולי שם נוצר הואקום שבו נזרעו זרעי הסערה הזו. אבל אני לא ממש מצליחה להבין. ושוב, תראי, גם אביב וגם סוריקטה... אני רוצה לומר די. בואו נמשיך. לאט. זה בסדר שיש כעסים ומשקעים זה גם בסדר להגיד שזהו, נגמר, ללכת ולחזור. זה לא כישלון. אבל בואו נחזור, לא לאותה נקודה, לנקודה חדשה, מתוך החלטה שחוזרים. את מושיטה יד וגם אני אנסה. תודה על המילים ועל המקום שנתת לי, מחמיא לי מאוד. אוהבת שירה

04/07/2019 | 14:40 | מאת: אביב 22

במבי ....אני הראשונה שעודדה את שירה לקחת מקום ...ולהיות יותר אקטיבית וכן גם אני שמחה ...ואפילו מאוד גאה בה . אם את זוכרת ביקשתי ממכן לא פעם להשאיר אותי לבד ....כן לקחתי עלי תפקיד אבל לכן היה נוח שאני בו.... אני לא רוצה כאן שום תפקיד אני לא רוצה כאן שום חלק .....אני לא מרגישה שייכת לכאן ואני לא יודעת למה אני עוד כותבת במקום שרק גורם לי לכאב בחודשיים האחרונים .. מצטערת במבי ....באמת קצת אירוני שבאתי לכאן נאשמתי בזה שאולי אני טרול ....ועכשיו אני מואשמת ש.. די !!!!!!!באמת כמו שכתבתי לשירה לא מעניין אותי יותר ולא רוצה לדון בתפקידים או בקבוצה ...או אפילו בכאב שאני מרגישה את יודעת שמנדי זרקה לכיוון שלך אשמות....אני יודעת איך הרגשת ....אבל לא היית לבד בכאב הזה ...ואני כל פעם שאני מעלה את הכאב האישי שלי מקבלת עוד חבטות אז די אני לא שק חבטות יותר של אף אחד ... לא רוצה שיגידו לי בואי ולא רוצה שיגידו לי תניחי לי ....לא רוצה שיגידו לי יש לך וואחד תפקיד אבל תיקחי קצת פחות מקום ....רוצה שיתנו לי להיות אני כמו שאתן עושות כותבות כרצונכן ... וכן במבי כואב לי ואני לא נחמדה אז סליחה אם אני נשמעת תוקפנית ולא נחמדה ...פשוט באמת כרגע זה עבר את כל גבולות היכולת שלי

הי במבי, הן סוריקטה והן את מפנות את המשאלה הזו כלפי. והיות - ובתבונה, לדעתי - התבוננת בתהליך ההתפתחותי שעבר הפורום, אשאל: של מי התפקיד לשמור על הרצף? של הקבוצה או שלי? אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית