לרווית

שלום , בתי בת השנתיים וחצי לאחרונה מביעה את פחדה מהחושך , מתעוררת בלילה ומבקשת להדליק את האור מבוהלת מהצללים שהיא רואה בחושך ולא מוכנה להכנס לאף חדר בבית אם אין בו אור גם במשך היום. כשאני איתה אני מנסה להסביר לה שהחושך הוא חבר ועוזר לנו לישון והיא מבינה ואומרת שהיא תחבק את החושך בלילה ושהוא חבר שלה , אבל בלילה היא שוב מפחדת וחוזר חלילה האם את יכולה לייעץ על הדרך הנכונה שאיתה אוכל לעזור לה להתגבר על הפחד ולהסביר בצורה מובנת, אציין שהילדה מאוד מפותחת לגילה מדברת בצורה ברורה וגמולה (באופן עצמאי) כבר מגיל שנה ושבעה חודשים ולפני שלושה חודשים גם מהלילה אודה לך על עזרתך

גאיה שלום. הגיל בו נמצאת ביתך בת השנתים וחצי הינו גיל אופייני לפחדים וחרדות. זהו גיל בו הדמיון והמציאות עדין שזורים זה בזה, ולמרות השליטה היחסית בגוף, בשפה ובסוגרים- עדין הילד קטן ותלוי בסביבתו לסיפוק הרבה מן הצרכים. הרצון להיות עצמאי ונפרד, לצד הילדותיות והתלות יוצרים קונפליקטים וחרדות נורמטיביות לרוב ונפוצות. הלילה הינו מקום "טוב" לביטוי הפחדים. המצב של חושך- בו לא ממש רואים כמו באור, ובו לא ממש שולטים מזמין ביטויים של חרדה מאובדן שליטה- שכל כך משמעותית לילדים בגיל הזה, ואף בגיל מאוחר יותר. הלילה גם מתאפין בפרידה רבת מימדים: מההורים, הישנים בחדרם, מהאור, מהפעילות וכד'. הצירוף של פחד מאובדן שליטה ופרידה אכן מעורר חרדה, אפילו אצל מבוגרים הרבה יותר. הדרך להתמודד לכן, לדעתי, הינה בלהבין את הדברים הללו ובלהיות אמפתיים. באמירות כמו: "אבא ואמא שומרים עליך גם כשאת ואנחנו ישנים" עשויה להרגיע. אפשר גם "להזמין" חלום נעים וטוב שישמור עליה בזמן השינה, ולסיום ניתן גם להשאיר אור קטן בתפקיד השומר. ישנן מנורות קטנות שהומצאו לצורך כך- שהינן בעלות אור סימלי בלבד. אם ביתך ישנה טוב עד עכשיו- היא וודאי תחזור לישון, לאחר שתבין כי היא מוגנת היטב גם בלילה. בהצלחה. רוית.